שאלה שמעון היה חייב ליאודה חמשים זהובים מהלואה שהלוה לו שלא בפני עדים ולוי היה חייב ליאודה מערבות אחד שנשתעבד יאודה בעד לוי בשטר ועדים ע' זהובים ושלשתן אלו כל אחד מהם היה יושב במקום אחר המשל שמעון היה תושב שאלוניקי ולוי היה תושב אנדרינופלה ויאודה היה תושב קושטאנטינה ושמעון הנז' עכב החמשים זהובים שהלוה לו יאודה באומרו שהיה חייב לו יאודה מקודם זמן ההלואה חמשים זהובים אחרים ויהודה הלך לאנדרינופל אצל לוי וקרה מקרה שלוי הנזכר נתן ליאודה פקדון אחד שהיו בתוכו ק"כ זהובים שיוליך אותו לשמעון בשאלוניקי ואמר לוי ליהוד' אלה הדברי' כשמסר לו הפקדון בזה הפקדון יש ק"כ זהובים והם מעות של שמעון וראובן מסר בידי זה הפקדון שאמסרהו בידך כדי שתוליכהו לשמעון בשאלוניקי ולכן כתוב בפיתקא זאת איך קבלת מיד ראובן ק"כ זהובים אלו כדי ליתנם ביד שמעון בשאלוניקי ויאודה הנזכר כתב הפיתקא ההיא בזה האופן מודה אני החתום למטה איך קבלתי מראובן ק"כ זהובים כדי להוליך אותם לשמעון בשאלוניקי והיה זה ביום פלו' בחדש פלוני ובשנה פלונית ולהיות אמת חתמתי שמי פה יאודה וכתב יאודה כן אף על פי שלא קבל הפקדון מיד ראובן אלא קבלו מיד לוי ואם כתב בפיתקא שקבלו מראובן היה זה בחכמה עד שיקבל בידו הפקדון כדי להחזיק בו ויהודה הלך לו אל ארצו קושטאנטינה ועכב הפקדון הנזכר בידו בעד החמשים זהובים שהלוה לשמעון ובעד הע' זהובים שיצא ערב יאודה בעד לוי הנזכר על ככה יורנו מורה צדק אם יאודה זה יוכל להחזיק בפקדון הזה בכח דת ודין אף על פי שיאודה זה יודע שכל הק"כ זהובים מפקדון זה כלם הם של שמעון אלא שיאודה זה טוען שלא קבלם אלא מיד לוי ויאודה זה ירא ויפחד שיפרע בעד לוי דמי הערבות שהוא ערב בעדו שהם ע' זהובים לפי שלוי הוא בארץ רחוקה והבעל חוב עומד בארץ יאודה ואם לוי הנזכר לא ישלח הע' זהובים לזמן המוגבל ביניהם תכף כדי ליפרע מחוב הב"ח הנזכר יגבה החוב מיאודה בלי ספק ולכן יאודה זה רוצה להחזיק בע' זהובים מפקדון זה בעד הערבות שיצא בעד לוי עד שלוי יוציאהו וינקהו מהערבות הנז' וכן יאודה זה רוצה להחזיק ולעכב בידו שארית הפקדון שהם חמשים זהובי' הנשארים בעד החמשים זהובים מההלואה שהלוה לשמעון עצמו עד שיבא שמעון ויעמוד בדין עמו על עכוב הנ' זהובים מההלואה שהלוה לו יאודה שעכבם בידו.
דברי ריבות · חלק ש״כ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
