אם מצד המנהג שהרי כתוב בשאלה שמקדמת דנא היה פורע הקהל הישן ארבעה חלקים והקהל החדש חלק אחד וזה להיות כי היו בקהל הישן מהאנשים הבלתי כתובים ארבעה חלקים וחלק אחד בקהל החדש ולכך היו פורעים כל קהל כפי ערכו ואחר כך בהמשך הזמן שהלכו יחידים מהקהל הישן לחדש ונתרבו שם אנשים בלתי כתובים שינו אופן הפרעון והיו פורעים הקהל הישן שלשה חלקי' והחדש שני חלקים אחר כך בהמשך הזמן נתרבו יותר הקהל החדש והיו פורעים השליש ב' חלקים הקהל הישן והחדש חלק אחד הרי שהיה מנהגם מקדמת דנא שבהתרבות האנשים הבלתי כתובים בקהל החדש היו מרבים עליהם סך הפרעון וכיון שכן גם עתה שנתרבו כל כך האנשים הבלתי כתובים בקהל החדש כמו בקהל הישן למה יפרעו הקהל הישן יותר מהקהל החדש ולמה לא אזלי בתר מנהגא שנהגו עד עתה שהיו פורעין כל קהל וקהל כפי כמות האנשים הבלתי כתובים הנמצאים בקהל הרבים כפי רבויים והמעטים כפי מיעוטם גם עתה שנשתוו האנשים הבלתי כתובים בשני הקהלות ראוי הוא שלא יפרעו הקהל הישן יותר מהקהל החדש לפי המנהג שנהגו עד עתה.
דברי ריבות · חלק שי״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.