דברי ריבות · חלק ש״ט סימן ב׳

תשובה דברי השאלה הם סתומי' במה שכתוב בה שנפטר משה הנז' מקבל המתנה ולא פירש אם נפטר קודם שיהיה משאו ומתנו במירסא או שנפטר אחר שהיה משאו ומתנו במירסא וזה דיש נפקותא בזה שאם נפטר קודם שיהיה משאו ומתנו במירסא נראה דלא זכה כלל משה הנז' בחנות ובטלה המתנה ונשארת החנות בחזקת כל הד' אחים שהרי שמעון המצווה התנה ואמר אם יהיה משאו ומתנו של משה בן בנו אברהם במירסא שיהיה החנות כו' למשה וכו' משמע הא אם לא יהיה משאו ומתנו במירסא לא יהיה החנות שלו וכיון שמשה הנז' לא קיים תנאו ודאי שלא זכה במתנה שהרי בגדולה מזאת מצינו בפרק מי שמת שכיב מרע שאמרו לו נכסיך למי וא' כמדומה לי שיש לי בן או שאשתו מעוברת ועכשיו שאין לו בן ושאין אשתו מעוברת נכסי לפלוני ונודע שיש לו בן או שאשתו מעוברת אין מתנתו מתנה וכתב הטור ח"ה סימן רנ"ג אפי' מת הבן או שהפילה אשתו אח"כ אין מתנתו מתנה הרי שאפילו שהסכים המציאות האחרון עם מחשבתו הראשון אין מתנתו מתנה כ"ש בנדון דידן שמעולם לא הסכים המציאות עם מחשבת הנותן שהרי הוא לא נתן החנות אלא אדעתא שיהיה משאו ומתנו במירסא והוא לא כן עשה ומה גם עתה בענין מתנה ואעבורי אחסנתא דאע"ג דק"ל בעלמא דדברים שבלב אינם דברים מ"מ לגבי מתנה הוו דברים וכמו שכתב בהגהה זרוע זרוח הביאו הרא"ש פרק מי שמת כתב ריב"ם דגבי מתנה דברים שבלב דברים הן עד והכא הואיל ובחנם יהיב איגלי דעתי' דלא ניחא ליה אפי' לא אמר בפירוש לא קנה אבל גבי מכר וקידושין אמרינן אינם דברים דלאו כל כמיניה לומר לא היה בדעתו אפי' איגלאי בדעתיה אם לא אמר בפירוש אמרינן אגב דשקיל זוזי גמר ומקני.