דברי ריבות · חלק ש״ה סימן ה׳

ועוד יש לי להביא ראיה ממה שמצאתי בתשובה מיימונית מספר נשים סימן ל"ד וז"ל ואשר שאלת במקודשת ודאי דהלכה והדרה בה איהי אם יש כח ביד ב"ד לדחוק את האדם שיגרש או תשב עד שתלבין ראשה וכו' עד אבל היכא דלא בעיא לאינסובי ליה פשיטא דאין כופים מיהו נראה בעיני הואיל ואיכא השתא תקנת ר"ג זצ"ל שאינו יכול לישא אשה אחרת והוא לא קיי' פריה ורביה נראה בעיני שכופין אותו להוציא כדי שיוכל לישא אשה אחרת ולקיים פריה ורביה כההיא דסוף הבא על יבמתו הוא אומר הפילה פעמיים והיא אומרת שלש א"ר יצחק עובדא הוה וכו' פי' הוא אומר הפילה תרי זימני ולא הוציא היא מהימנא וכופין אותו ופרש"י לא שהיא תובעת גירושין אלא שעלינו לכופו לקיים פו"ר אלמ' היכא שעכבוה פו"ר כייפינן ליה ה"נ הואיל שאינו יכול לישא אחרת בעבור תקנת ר"ג כייפינן ליה לגרשה בגט וכן נראה לי מדין תורה וכו' הרי שנר' מתוך תשובה זו שתקנת ר"ג היתה ג"כ בקדושין לבד שהרי כתוב בפי' שבעבור שאשה זו מקודשת לו לבד אינו יכול לישא אשה אחרת בעבור תקנת ר"ג המעכבו ואם קדושין לבד אינם בכלל התקנה מי מעכבו ישא אשה אחרת ויקיי' פריה ורבי' והיא תשב עד שתלבין ראש' כיון שהדין נותן שאין כופין את האדם לגרש וכן כתב המרדכי במסכ' גיטין וז"ל ועוד אומר ר"ת שאם קדש אדם אשה ואינה חפצה אין לכופו לא בדיני ישראל ולא באומות העולם אלא ודאי נראה שתקנת ר"ג כוללת בין לקדושין לבד בין בנישואין וכיון שיש פנים לכאן ולכאן ויש חרם בדבר שהוא ספק דאורייתא היה ראוי להחמיר ואזלינן לחומרא. אבל אחר אשר ראינו שכתב מהרי"ק ז"ל בשורש ק"א בשם הרשב"א שתקנת ר"ג לא פשטה בכל גבולות ישראל וגם שלא התקין ר"ג אלא עד סוף האלף החמישי וכו' וגם כתב מהרי"ק שם וז"ל עד כאן לא תקן אלא שלא ישא אשה על אשתו הנשואה לו וכו' נראה דסבר דלא תקן ר"ג בארוסה נמצא דאיכא בנדון דידן כמה ספקי דמתהפכי להדדי ספק אם הארוסה בכלל התקנה או לא ואת"ל דהוי בכלל ספק אם פשטה התקנה במקומות אלו או אם היה אפי' אחר האלף החמישי או לא או נאמר ספק אם תקן אפילו לאחר האלף החמישי וגם במקומות אלו או לא ואת"ל שפשטה התקנה גם במקומות אלו וגם לאחר האלף החמישי שמא לא גזר אלא בנשואה לא בארוסה וכיון דאיכא תרי ספקי דמתהפכי להדדי אפי' באיסורא דאורייתא אזלינן לקולא ואחרי הודיע לנו אלקים את כל זאת נמצא בנ"ד שה"ר שמואל בכ"ר יצחק הלוי שקדש שתי נשים באופן שבא בשאלה לא ימצאו לו עון אשר חטא ובפרט שכוונתו לשמים לחמול על יתומיו שלא יהיו נתונים לעם אחר וכיון שכן מי הוא זה ואי זה הוא אשר ימלאנו לבו להעלילו ולהגזימו ולמוסרו שהרי אפי' לרשע גמור אין יכול לעשות כן כ"ש למי שהוא צדיק בדינו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות חובל ומזיק פ"ח אסור למסור ישראל ביד כותים בין בגופו בין בממונו ואפילו היה רשע ובעל עבירות ואפי' היה מיצר לו ומצערו וכל המוסר ישראל ביד כותים בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעה"ב לכן אם עלה על כך במחשבה אין הקב"ה מצרפה למעשה וישוב מדרכו אשר לא טובה ובזכות כך אדון השלום יתברך ישפות לו שלום זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.