ואם תאמר אין מכאן ראיה דבשלמ' התם דאפקיה רחמנא לאשתו בלשון בית שכבר וכפר בעדו ובעד ביתו ואמרינן ביתו זו אשתו התם הוא דבעינן שישאנה ממש ויכניסנה בתוך ביתו ואע"ג דקידשה לא חשיב ביתו כיון שעדיין לא הכניסה לתוך ביתו אבל בעלמא יקרא אשה בין על ידי קידושין לבד בין על ידי נשואין ליתא דהא גרסינן שם בגמרא פרק קמא דיומא אלא מעתה ארוסה לא תתיבם החוצה לרבות את הארוסה ופירש רש"י ארוסה לא תתיבם דהא בית כתיב ואת אמרת לעיל כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו הוא ע"כ והשתא אם איתא שיש לחלק בין בית לאשה לישתוק קרא מהחוצה ולכתוב ולא תהיה אשת המת לאיש זר ואנן ידעינן דגם ארוסה במשמע מדאפקה רחמנא בלשון אשה ולא קאמר לא תהיה בית המת לאיש זר ולישתוק מהחוצה אלא ודאי מדכתב רחמנא החוצה לרבות את הארוסה ודאי סבירא ליה דבין מלת אשה בין מלת בית לא משמע אלא נשואה וכיון שכן נמצא שאין בכלל תקנת ר"ג מאור הגולה כי אם נשואין גמורין אבל לא קידושין.
דברי ריבות · חלק ש״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.