דברי ריבות · חלק ש״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ראיתי תוכן השאלה ומתוכה נראה היותה שאלת חכם וידוע ומפורסם כי שאלת חכם חצי תשובה ולכן אשיב בקצרה ריש מילין אומר וזה ששמעון זה התובע לראובן לא ימנע מאחת משתי' או הוא בא מכח הרשאה שהרשהו הכותי לתבוע הלואתו לחשבון הכותי או הוא בא מכח שקנה קנין גמור לגמרי אותו החוב מיד הכותי וכשהוא תובע תובע לחשבונו וכבר נסתלק יד הכותי מאמצע אם בא מכח הרשאה שהרשהו הכותי פשיטא שאין בתביעתו כלום שהרי אין שמעון זה נעשה שליח לכותי כדאמרי' פרק איזהו נשך מאי שנא אינהו לדידן דלא דכתיב אתם גם אתם לרבו' שלוחכם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אנן לדידהו נמי מה אתם בני ברית וכן פסק הרמב"ם פרק שני הלכות שלוחין ושותפי' וז"ל אין הכותי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם וכן אין ישראל נעשה שליח לכותי לדבר מן הדברים וכו' וכן פסקו כל הפוסקים ומה גם עתה בנ"ד אם בא בהרשאה כי מן הדין אפילו שהיו המשלח והשליח ישראלי' והיה החוב בשטר אין כותבין הרשאה עליה משום דמלוה להוצאה ניתנה ואין אדם מקנה לחבירו דבר שאינו בעולם ואם עתה כותבי' הרשאה אינו אלא משום תקנה כדי שלא יטול כל א' ממון חבירו וילך לו למדינה אחרת כמו שכתב הרמב"ם פ"ג הלכו' שלוחי' וודאי שלא נעשית התקנה להציל ממון הכותי דממון חבירו קאמר דוקא ונעמיד הדבר על דין תורה שאין יכול להקנו' דבר שאינו בעולם אף אם היה יכול לעשות שליח כ"ש השתא דתרוייהו איתנהו דאין שליחות לכותי וגם מן הדין אינו יכול להקנות דבר שאינו בעולם באופן שבבחינה זו יכול ראובן הנתבע לומר לשמעון התובע לאו בעל דברים דידי את.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.