דברי ריבות · חלק רצ״ד סימן ב׳

תשובה ממה שכתב מהרי"ק סוף שורש ק"א בשם הרשב"א ז"ל נראה משם ודאי שרשאי ראובן לישא אשה אחרת כמו שיראה המעיין שם וכן ממה שכתב מהר"ר ישראל בפסקים סימן רנ"ו על הבעל שהיה לו אשה מומרת ורוצה לישא אשה אחרת וכו' כמו שנראה משם ועוד יש להביא ראיה שכתב נמקי יוסף בשם הריטב"א בתוספות כתבו כי ר"ג החרים על הנושא אשה על אשתו וחייבין לכוף על החרם שלו אבל ביבמה לא החרים. ועתה נדון ונאמר ומה ביבמה דאיכא כמה אשלי רברבי רש"י ור"ת דסברי דמצו' חליצה קודמת ואפי' מאן דסבר דמצות יבום קודמת כתב הריב"ש בתשובותיו סימן ש"ב כשהיבם הוא נשוי כ"ע מודו דמצות חליצה קודמת ואפ"ה אמרינן שהגאון ר"ג לא החרים ביבמה עם היות נשוי אשה נשואין גמורים בנדון דידן שנטרפה דעתה והיא סכלה ואין בה דעת ותבונה כפי מה שבא בשאלה שנמצא דבהאי שעתה לא תקרא אשה כלל דהא קיימא לן דשוטה ושוטה אין להם קידושין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים לא שנא נשאו עם כיוצא בהם לא שנא עם פקחים כמו שכתב אבן העזר סי' מ"ד באופן שנמצא בנ"ד דאשה זו בהאי שעתא לא תקרא אשה דאין אדם דר עם נחש בכפיפה לא כל שכן דאמרי' שלא החרים ר"ג בנדון כי האי לפי שהוא החרים על הנושא אשה על אשתו ובנדון זה אין לו אשה כי לזאת לא יקרא אשה כי אע"פ שהיא אסורה לעלמא זהו מכח הקידושין הראשונים שקבלה כשהיתה פקחת ואותן הקידושין לא פקעי אלא בגט אבל לענין להחשיבה כאשה נשואה לעת כזאת עד שיחול חרם ר"ג לאסור על בעלה שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה בזה ודאי נראה לע"ד שאין זו סברא כלל ועוד כתב מהרי"ק ז"ל שורש ס"ג וז"ל ועל דבר התרת הבעל לישא אשר אחרת וכו' כתב שנתקן על המורדות על בעליהן שיוכלו הבעלים ליקח אשה אחרת וכו' הרי שנראה שלא ננעל הדלת סתם חרם ר"ג על כל מין נשים ולכן נראה לע"ד כי בנ"ד לא חל חרם ר"ג ז"ל זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.