אבל מה שצריך לדקדק הוא כי נראה מתוך השטר שנתחייבו האחים הנז' למסור ביד יעקב הנז' סך עופרת לזמן קצוב וחיוב זה כתוב בשטר בכל חומרות בלי שום תנאי כלל וכיון שכן נראה כיון שעבר הזמן הנז' ולא נתנו העופרת נראה שנכשלו בחומרות ובשבועות אשר ביניהם ואף על גב דעד אחד מהחתומים בשטר מעיד שהחיוב שנתחייבו האחים לתת העופרת לזמן הנז' היה בתנאי שבזמן ההוא תהא כבר הספינה שם מוכנת ועומדת וכיון שבזמן ההוא לא הביא יעקב הנז' הספינה לא נתחייבו האחי' למסור ולתת לו העופרת כבר כתב הרמב"ם פרק ג' מהלכות עדות כל עד שנחקרה עדותו בבית דין בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול לחזור בו וכו' וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי כללו של דבר כל הדברי' שיאמר העד אחד שנחקר עדותו שיבא מכללן ביטול העדות או תוספת תנאי בה אין שומעין לו וכתב עוד עדים החתומים על השטר הרי זה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ואין יכולין לחזור בהן. וכיון שכן בנדון דידן שזה העד החוזר ומעיד שבתנאי היה מה שכתוב בשטר אם כתב ידו יוצא ממקו' אחר אינו נאמן דהוה ליה כאלו חוזר ומגיד לדעת הרמב"ם דסבר דהא דאמרינן בפרק שני דכתובות דעד אחד אומר תנאי ועד אחד אומר אינו תנאי ששומעים לעד שאמר תנאי זהו דוקא כשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר משום דהוה ליה כאלו מסהדי השתא ולא גמרו עדותן וכיון שבדבריה' האחרוני' אינם סותרים לגמרי לראשונים מהמני אבל אם כתב ידם יוצא ממקום אחר הרי נחקרה עדותן ושוב אינו יכול לחזור ולהגיד וכן כתב שם בפרק הנזכר אמרו על תנאי היה שטר זה אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים וכתב מהרי"ק נר"ו בח"ה סימן כ"ט שכן כתבו פוסקים אחרונים שכשכתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים וכן פסק הרמב"ן והרשב"א וכיון שכן בנדון דידן אם כתב ידם יוצא ממקום אחר אינו נאמן העד שמעיד שתנאי היה ואף אם נרצה לומר בנדון דידן דכיון שהאחים הנזכרים הם מוחזקים ובא יעקב הנזכר להוציא ממון מידם יוכלו לומר האחים הנזכרים קים לן כרבינו האיי ז"ל ושאר גאוני עולם דסברי דאפילו כשכתב ידם יוצא ממקום אחר יכולים לומר תנאי היו דברינו מכל מקום בנדון דידן דעד אחד אומר תנאי היה והעד השני אינו לפנינו ועל הסתם כיון שלא הוזכר שום רמז תנאי בשטר יש לנו לומר שיאמר לא היה תנאי והוי כאלו אחד אומר תנאי ואחד אומר לא היה תנאי וכזה כתב רב מתתיא גאון הביאו חו"מ סימן כ"ט וזה לשונו ואף על פי דעד אחד אמר תנאי ואחד אמר לא היה תנאי קיימא לן דהאומר תנאי נאמן כיון דאיכא רב נחמן דמחייב שבועה והתקין היסת משתבע ליה היסת דתנאה הוה ומיפטר וכן חו"מ סי' פ"ב וכיון שכן בנדון דידן אוקי חד לגבי חד דמכחשי זה לזה ונמצא דאין כאן שטר ונשבעין האחים שבועת היסת שתנאי היה ביניהם שיביא יעקב הנזכר הספינה בזמן הקצוב ביניהם ויהיו פטורים זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק רפ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
