דברי ריבות · חלק רע״ז סימן ג׳

וראיה לזה שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שכנים פרק ט' מרחיקים את הגפת ואת הזפת וכו' מכותלו של חבירו ג' טפחים ומרחיקין את הזרעים ואת הגומא שמתקבץ בה מימי רגלים מן הכותל ג' טפחים ועל כרחין כל כותל שהוזכר כאן כותל אבנים דאי כותל לבנים מאי ארייא דנקט גומא שמתקבץ בה מי רגלים והלא אפילו בהשתנה לבד צריך שירחיק ג' טפחים כמו שכתב הוא עצמו שם לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים בד"א בכותל לבנים אבל בכותל אבנים ירחיק טפח אלא לא מיירי לעיל אלא בכותל אבנים ולהיות גומא שמי רגלים מתקבצים אפילו שהוא של אבנים צריך להרחיק ג' טפחים וצירף כל החלוקות של גפת וזפת ומלח משמע דכל הני הרחקי בכותל אבנים מיירי וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרי"ף וז"ל לא ישתין אדם וכו' ברייתא שם ובהלכות וכתב ז"ל שאין חילוק בין כותל לבנים לכותל אבנים אלא בהשתנות מים אבל בשאר כל ההרחקות הכל שוה וזה דעת המחבר ז"ל וכן נראה מתוך דברי הרא"ש בקיצור פסקיו שתחלה הביא הרחקת ג' טפחים של גפת וסיד ומי רגלים ולא חילק כלל בין כותל לכותל ואח"כ כתב לא ישתין אדם מים אצל כותל לבנים אא"כ הרחיק ג' טפחים ובשל אבנים טפח משמע דלעיל איירי בגומא כדקאמר בגמרא התם בשופכין ולהכי כל אפין שוין בין של אבנים בין של לבנים וכן פסק רבינו יונה וכן נראה מדברי הטור ח"ה סימן קנ"ה שעשה עיקר מסברא זו שתחילה הביא הדין סתם שצריך להרחיק בכל ג' טפחים מכותל חבירו סתם ולבסוף הביא סברת הר' ישעיה ז"ל.