דברי ריבות · חלק רע״ו סימן ד׳

הרי לך גדולה מנדון דידן דאף על גב דמה שתפס שמעון הם נכסי ראובן ממש שהוא בעל דין של שמעון התופס אפילו הכי כיון שתפסו מיד הפקיד שהוא חייב לפרוע אותם הנכסים לראובן קאמר בפי' שלא תפס מראובן כלום ואינו יכול לעכב הממון כל שכן בנדון דידן אם הנכסים הם מיוחדים של שמעון דפשיטא ופשיטא שאינו יכול לעכבם לוי בשביל ראובן אף על פי שראובן הוא שותפו של שמעון. ועוד כתב הרא"ש שם בתשובותיו כלל ק"ז וזה לשונו כתב ה"ר מאיר ז"ל שראובן אינו יכול למשכן ממונו של לוי שביד שמעון בשביל חוב שחייב לו שמעון ועוד כתב שם דע לך אם לוי לקח מיד שמעון בעל חובו חפץ שהוא ידוע שהוא של ראובן לאו כל כמיניה וצריך להחזירו לראובן מכל מה שכתבתי נראה לעניות דעתי בנדון דידן דלא מבעיא אם הנכסי' שתפס לוי הם מיוחדים של שמעון דפשיטא שאינו יכול לעכבם בשביל ראובן אלא אפי' יהיו אותם הנכסים שתפס לוי מהשותפות אשר בין ראובן ושמעון אם הנכסים שתפס הם מטלטלים ומיני סחורה דצריכי שומא לא מהניא ליה תפיסתיה אלא לחצי סך הנכסים שהם בחזקת ראובן בעל חובו אבל בחצי השני לא מהניא ליה תפיסתיה לפי שבכל מקום שהוא עומד בחזקת שמעון וכמו שכתב הרמב"ם פ"ה הלכות שלוחין ושותפין דבר הידוע לשני שותפין אף על פי שהוא ברשות אחד מהם אינו יוצא מחזקתו של שני כל ימי השותפות וכו' ואף על פי שיש לו לשמעון נכסים אחרים מדמי השותפות לא אמרינן יצאו אלו כנגד אלו אלא חצי הנכסים שתפס לוי הם משמעון והטעם שכתב הרמב"ם שם בפרק הנז' אחד מן השותפין שבא לחלוק שלא מדעת חבירו חולק בפני שלשה ואפילו הן הדיוטות ובלבד שיהיו נאמנין ויודעים בשומא ואם חלק לה בפחו' משלשה לא עשה כלום במה דברי' אמורים כשחלקו פירות אבל אם היו מעות המעות כחלוקים הם ויש לו לחלק שלא בפני בית דין וכו' ולכן בנדון דידן אם מה שתפס לוי הם מעות הרי הם כחלוקים ומשוינן להו לחלק ראובן בעל חובו ומהנייא ליה תפיסתיה לכל אבל אם הם נכסים דצריכי שומא לא מהניא ליה תפיסתו גם אם לחצי הנכסים אבל החצי השני הוא בחזקת שמעון ולא כל כמיניה דלוי לתפוס נכסי שמעון זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.