דברי ריבות · חלק רע״ג סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שאיש אחד מאנוסי הזמן מת שם בפראנקיאה באונסו זה כמה ימים ושנים ובשעת מיתתו צוה לאשתו ומסר בידה קצת מעות ואמר לה שתתנם פה בשאלוניקי ליורשיו הקרובים לו ויהי אחרי הדברים האלה באתה האשה הנזכרת פה בשאלוניקי והביאה עמה המעות הנזכרים ונקרא שמה דינא ריינה ויהי כי באו לה ימי הפקודה שנפטרה לבית עולמה מסרה המעות הנזכרי ביד קהל קדוש מאיור יצ"ו כדי שיתנום ליורשי המת הנזכרים הקרובים לו ויהי בהמשך הזמן באה בת אחת מן האיש הנפטר בעל המעות ושאלה ירושתה כי היא יורשת להיות כי לא היו לו לאיש הנזכר כי אם שתי בנות ולכן קהל קדוש מאיור נתנו לה חלק ירושתה לה ולבנה אשר עמה ונשאר בידם שארית המעות באמרם שהיום או למחר תבא אחותה או זרעה ויקחו שארית המעות כי להם משפט הירושה ויהי כי עברו שם הימים באתה בת בתו השניה של האיש המת הנזכר והביאה בת נערה עמה ותבעה שארית המעות באומרה שהיא היורשת השארית הנמצאה ואמרו לה הקהל שידעו נאמנה שהיה לה אח זכר והוא הוא היורש האמתי שבמקום זכר אינה יורשת הנקבה ולא היו רוצים לתת לה מאומה כי אם לתת המעות ביד היורש האמתי כאשר צוה המת הנזכר ויהי כראות בת הבת השניה את כל הדברים האלה התחננה לפני הקהל קדוש באומרה שהיה לה בת נערה שהגיעה לפרקה והיא נצרכת לנדונייתא כי הגיע זמן נישואיה ואז הקהל קדוש יחד עם החכם השלם אשר בתוכם נתנו לבת הנערה הנזכרת שנים אלפים לבנים על מנת ותנאי שתתחייב הנערה הנזכרת ובעלה אשר נשאה כי בכל עת וזמן שיבוא ממקום אחר איזה יורש אחר יותר קרוב ממנה לירושה הנזכרת שתכף שהיו נדרשים יחזרו ויפרעו השנים אלפים לבנים ועל זה נתחייבו בקנין גמור ושלם מעכשיו בביטול כל מיני מודעי וכו' ויהי כי ארכו הימים בא מפראנקיאה אח אמה של הנערה הנז' שהוא בן בתו של האיש המת המצוה הנזכר ושאל חלק ירושתו שהוא היורש האמיתי וטען בעל הנערה הנזכרת כי אשתו היא היורשת האמיתית להיות כי קדמה לבא לחסות תחת כנפי השכינה לעבוד את ה' ודודה אח אמה שבא עתה מחדש היה מומר לדת בדפוס ראשון: