דברי ריבות · חלק רע״א סימן ב׳

תשובה עם היות שראוי לכל מורה הוראה לחזר על כל צדדין להתיר בעיגונא דאיתתא וכמו שכתב הרא"ש בתשובותיו וכן מצינו בכמה מקומות בש"ס דקאמר משום עיגונא דאיתתא אקילו בה רבנן ולכן התירו האשה בעדות אשה או עבד או שפחה או תוגר המסיח לפי תומו ועד מפי עד ומפי הכתב ובלא דרישה וחקירה. ולכן בנ"ד אם היות שבעדות זה איכא כמה מילי דרעותא אם היותו מפי תוגר ועוד תוגר מפי תוגר דאיכא מאן דאמר דאפילו במסיח לפי תומו לא מהני כמו שכתב הריב"ש בתשובותיו ואף אם נאמר דמהני איכא מאן דאמר שצריך שיגיד התוגר השני שגם התוגר הראשון היה מסיח לפי תומו כשהגיד הענין ששמע מפיו ובנדון דידן לא ידעינן אם התוגר הראשון הסיח לפי תומו וגם איכא גדולי עולם דסברי דבעינן שיאמר וקברתיו ובנדון ליתיה מכל מקום כיון שיש לנו על מי שנסמוך להקל ולומר דעד מפי עד שנים תוגרמים דמהני במסיח לפי תומו ואפילו לא ידעינן אם הראשון הסיח לפי תומו וכמו שכתוב בתשובות מהר"ר ישראל סימן רל"ט וזה לשונו דכיון דהתוגר האחרון לא ביאר דבריו אם התוגר הראשון ספר דבריו מעצמו או על ידי שאלה לא תלינן להחמיר ולומר על ידי שאלה ספר וכו' וגם במה שלא יש בנ"ד וקברתיו יש לנו על מי לסמוך דאיכא כמה אשלי רברבי דסברי דלא בעינן וקברתיו וכמו שהאריכו הפוסקים על זה ונלאתי לכותבם וגם ראיתי מה מורי ורבי ולרבי מהר"ר יוסף סאגיש זלה"ה והביאו מהרר יוסף קארו נר"ו אבן העזר סימן י"ז וזה לשונו דלא הצריך הרמב"ם לומר וקברתיו אלא כשהתוגר נמצא בעת מיתתו או הריגתו דחיישינן דילמא אמר בדדמי כי הנהו עובדי דיצא תוגר וישראל מעמנו וההיא דקולר של בני אדם שנמצא התוגר בעת מיתת הישראל אבל היכא שלא נמצא שם התוגר בעת ההריגה מודה הרמב"ם שאין צריך שיאמר וקברתיו ולכן בנ"ד כיון שעדות זה התוגר הוא מפי התוגר הראשון והוא לא נמצא שם לא בעינן שיאמר וקברתיו באופן שבבחינת כל אלו הרעותות היינו יכולין להתיר אשת מרדכי בן יחיד.