דברי ריבות · חלק ר״ע סימן ו׳

וא"ת נהי דביטול כל המודעות דמודעות בטלות מחמת הביטול הכולל מ"מ ביטול המודעא אינו אלא סילוק המודעא ולעשותה כמי שאינה אבל אינו כנותן ברצון וכמו שכתב הרשב"א בתשובותיו סימן תקע"ג וכיון שכן אע"ג דאין כאן מודעא מ"מ לא הוי גט כיון שגילה דעתו שנותנו באונס דבגט בגלוי מילתא בעלמא שמגלה דעתו שנותנו באונס סגי אע"ג דלא מסר מודעא וכמו שכתב הר"ן הביאו הרב מהררי"ק נר"ו סימן קל"ד וז"ל כל היכא דידעינן באונסיה אע"ג דלא מסר מודעא גיטו ומתנתו בטלים וגם הריב"ש בתשובותיו סימן תפ"ב כתב וז"ל אמנם יהיו דברי אלה במי שלא ידענו שהוא אנוס אבל אם ידענו שהוא אנוס חליצתו פסולה ואע"פ שביטל המודעא והמודעא כמי שאינה כיון שביטלה מ"מ האונס במקומו עומד ופוסל החליצה גם בנ"ד אע"ג דביטל המודעא האונס במקומה עומד והגט בטל י"ל דבנ"ד לא ידעינן שזה המגרש היה אנוס אלא מעדות עדי המודעא וכיון שכן לא מפיהם אנו חיין שהרי פסלן על עצמו כמו שנתקבל עדות בבית דין שכשנכתב וניתן הגט עשו תקון הרמב"ם והרשב"א ופסל עליו העדים וכיון דשוינהו לנפשיה כעדים פסולין נמצא דלא ידעינן אנן באונסיה וכיון דלא ידעינן ודאי באונסיה וראינו שביטל כל המודעות ופסל גם עידי המודעא ודאי דמהני ומעלי וכמו שכתבו התוספות פרק חזקת הבתים דף מ"ח במתנה אי ידעינן באונסיה לא מהני ביטול ולא גמר ומבטל דמיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא מדעתו נראה שביטולו ביטול וכן פסק הרא"ש בפסקיו דאע"ג דמתנה היכא דידעי באונסיה אפי' לא מסר מודעא לא הויא מתנה מ"מ אי לא ידעינן באונסיה אפילו מסר מודעא אם אח"כ ביטלה מהני הביטול כיון שלא הכירו באונסו ולהכי נהיגי לכתוב בטול מודעא במתנה.