דברי ריבות · חלק רס״ח סימן ה׳

וראיה לזה דתנן במציעא פרק הבית והעליה. הבית והעליה שנפלו שניהם חלוקים בעצים ובאבנים ובעפר ורואין אלו אבנים ראויות להשתבר וכו' ופריך בגמרא מדקתני רואין מכלל דאיכא למיק' עלייהו אי בחבטא נפל אי בחבטא נפל אי הכי רישא אמאי חולקים וכו' ולחזי ברשות דמאן קיימא ולהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה כו' ומסיק שותפין בכי האי גוונא לא קפדי אהדדי וכתב נמקי יוסף שם בהלכות וז"ל והראב"ד ז"ל מוסיף בה דברים דלא מיבעיא אם אמר לקוח הוא בידי דעקר ליה לשותפות לגמרי דלא מהימן אלא אפי' מודה ליה דאית ליה בגביה ריבעא או תילתא לאו כל כמיניה דכיון דסתם שותפות למחצה לאו מהימן לגרועי מפלגא מידי תדע דהא הכא אע"ג דידעינן דשותפין בהנך אבנים לא ידעינן דתיהווי יד שניהם שוה דהא אפשר שזה ראוי ליטול כל השלמות משום דבחבטה נפל אי נמי איפכא ואפילו הכי לא מהניא ליה חזקתיה לומר בחבטא נפל ושלימות שלי ואפילו בטעון הכי בבריא דכיון דמודי דשותפות הוא ולא ידיע אי דמר אי דמר חולקין ולזה הסכים הרשב"א דכיון דשותפין לא קפדי אהדדי הויא לה חצירו של זה ושל זה כחצר של שניהם או כסימטא ומאי אולמיה דהאי מהאי וכן דעת הרנב"ר ז"ל הרי שכתבו הני אשלי רברבי דאין השותף נאמן לגרע קצת חלק מהשותף אפי' שהנכסים ברשותו אף בנ"ד לאו כל כמיניה דראובן להוסיף על חלקו לומר שיש לו מחצית הנכסים אשר בארגז וחציים לשמעון אלא הנכסים הם בחזקת כל השותפים חלק כחלק כפי התנאים אשר ביניהם וכן פסק הטור ח"ה סימן קע"ט.