דברי ריבות · חלק רס״ב סימן ו׳

ועוד בר מן דין החכם ה"ר משה עמר' העיד בפני בתורת עדות בפני ה"ר אליה כהן התוב' הנזכר איך כשעמד בדין ה"ר אליה הנז' בפניו ובפני הנבון ה"ר אהרן אואיור הודה ה"ר אליה הנזכר שהשטר חוב והליטרא הכל דבר אחד ושלא היה חוב חדש וודאי דאף על גב דאינו נאמן כבתרי מכל מקום היא אמתלאה גדולה ואומדנא דמוכח לקיים כל מה שכתבתי אבל אם ה"ר אהרן הנזכר גם כן יעיד כך ודאי דפשיטא ופשיטא שהם נאמנים אע"ג דאיכא עדים המכחישין להם כמו שכתב הטור ח"ה סימן כ"ג וגם הריב"ש סימן ש' ואע"ג דאיכא נאמנות בשטר כשני עדים כבר כתב חו"מ סימן ע"א שאם יעידו בפנינו הודה שנפרע נאמנים דהודאה מילתא אחריתי הוא כל שכן בנדון דידן שאין העדים מעידים על הודאת פרעון השטר כי אם על הודאתו שהשטר והליטרא הכל אחד וזה ודאי מילתא אחריתי היא שפרעון השטר ממילא קאתי כשהוא מודה שנתפרע מהליטרא כ"ש דבנדון דידן אפילו לדעת רבי ישעיה שהביא הטור שם דאפילו להודאה נמי פסולין כבר כתב דנהי שהתנה שלא יהיה עדים נאמנים על בית דין לא התנה וכו' וכיון שהחכם ה"ר משה עמרם וכ"ר אהרן אביוד הם היו דיינים והודה בפני ב"ד שהשטר והליטרא הכל אחד פשיטא ופשיטא דנאמנים יותר מהעדים אפי' יכחישום כ"ש דבר מן דין כבר הוכחתי מכמה טענות שידים מוכיחות והאמת יורה דרכו היות האמת שהשטר והליטרא הכל אחד ואע"ג דלפי זה נמצא השטר בטל ואנן ק"ל דיש לנו לתלות בכל מה שאפשר להחזיק השטר בכשר כמו שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל ס"ח סימן ט' וגם הריב"ש סימן תי"ג יש לומר דהיינו דוקא בענין שאם היינו אומרים יד בעל השטר על התחתונה היה השטר פסול כההיא דאמרינן שטר לזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר דאם לא היינו אומרים כן אלא שהקדימהו היה פסול השטר כמו שכתבו שם או כמו מי שנתחייב לתת סך כך לאחר הפסח ולא כתב לאחר הפסח הב"ר דאמרינן שיובן אחר הפסח הבא ראשון דאי לא אמרינן הכי אלא אחר הפסח הבא אחרון נמצא השטר נפסד לגמרי ולמה נכתב השטר שלעולם לא יבא לידי הגבייה.