דברי ריבות · חלק רס״ב סימן ד׳

ועוד אני רואה בנדון זה שזה רבי אליה כהן חזר אחרי עקיפין ולטעון טענות אשר הוא יודע באמת ובתמים שאינם כן וזה כי שטר הרשאת האשכנזים אשר הרשו לרבי שלמה אלימאן ולר' משה זאלמי יצ"ו למסור הנכסים ביד החכם ה"ר יחיאל נכתב ונחתם ד' לתשרי ובו ביום כתב איגרת לאחיו וזה לשונו איל שטר די לוש ק"צ זהובים קי ווש מאנדי אי לה לוטרא שי נון לה אוביירריש מינישטיר קי לוש מאנדייש לואיגו פורקי מי אינפורט' אויזאמי לואיגו שי קובראיש או לוקי האזייש הרי שצוה שיכתבו לו מיד ואחר שעבר שנה וחצי חזר ותבע בבית דין אותה הליטרא שהרי גזרת הדיינים החכם כר' משה עמרם ורבי אהרן אביות יצ"ו נכתבה כ"ט לחדש שבט משנת השל"א שטען ותבע רבי אליה הנזכר הליטר' הנזכר מסך מאתי' זהובי' ואיך תבע כך והלא יש שנה וחצי שהלכה ההרשא' ליפרע מהליטרא שם בקושטאנדינה ואיך בכל הזמן ההוא לא ידע שנתפרע' הליטרא כצוואתו שיכתבו לו תכף וגם לא ידע שלא היתה סך הליטרא כל כך כי אם קל"ג זהובים כמו שכתב החכם כה"ר יחיאל יצ"ו כי ככחו עתה שכתב האמת כחו אז אלא ודאי נראה מתוך דבריו שהלך בעקיפין.