אבל לתוספות דאית להו דאפשר להיות תולדה בלא צירוף ומאי דבעי בגמרא טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לרבי עקיבא ומשני דאית ליה אי משום גזרה שוה אי משום דהטיל הכתוב ספחת וכו' באופן דבין רבי עקיבא בין רבנן אית להו תולדה לבהרת קשה דמאי שנא דרבי עקיבא לית ליה צירוף לסיד בהדי בהרת ולרבנן אית להו צירוף לסיד בהדי בהרת והא כלהו ממקום ילפי תולדה לבהרת. וזהו שכיון תוספות באומרו והשתא וכו' כלומר לפרושי צריך לומר דבעי נמי לרבי עקיבא והוא דוחק גדול דלפי מאי דמתרץ היה ראוי שיהיו רבי עקיבא ורבנן שוים בסברתם ואינו כן כך נרא' לי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק כ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.