דברי ריבות · חלק רנ״ח סימן ד׳

וא"ת הרי כתב הטור סימן ק"ד דאף על גב דכששעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי אז דינו כמקרקעי ואם קדם המאוחר וגבה מוציאין מידו מכל מקום כתב שם ואם קדם המאוחר וגבה מעות אין מוציאין מידו שהרי מטבע אין לו סימן הרי דאף על גב דהקנה מטלטלי אגב מקרקעי מכל מקום כשגבה מעות אין לו דין קרקע גמור ואין מוציאין המעות מהב"ח המאוחר שקדם וגבה ויש לומ' שאין נדון דידן דומה לראיה כלל משום דהתם מיירי בשני בעלי חובות מוקדם ומאוחר וקדם המאוחר וגבה מעות דין הוא דמה שגבה גבה משום דלא ידעי' אם אותם המעות באו ליד הלוה קודם שלוה המבעל חוב השני ונשתעבדו אותם המעות לב"ח הראשון או שמא לא באו לידו אלא אחר שלוה גם מהשני ואז באופן זה חל השעבוד לשניהם בשוה ולכך אם קדם המאוחר וגבה מה שגבה גבה שהרי הדין כך אפילו במקרקעי וכמו שכתב הרמב"ם פרק ב' הלכות מלוה ולוה וז"ל הקרקעות שקנה אחר שלוה מבעלי חובות הרבה אף על פי שכתב לכל אחד מהן מה שאני עתיד לקנות משועבד לך אין בהם דין קדימה אלא כלם שוין וכל שקדם וגבה זכה אף על פי שהוא אחרון וכן כתב שם הטור שהטעם דאמרי' דמה שגבה גבה הוא משום דהוה ליה כמו לוה ולוה באגב וקנה שזכה התופש בין אם הוא ראשון או אחרון וכמו שכתב בעל התרומות דאין בירור למעות בעדים מתי באו ביד הלוה אם באו לידו קודם שלוה מהשני והלכך אף על פי שהמטבע נקנה באגב מכל מקום חזר דינו כלוה ולוה וקנה שזכה בהם התופש ואם אפשר להתברר הדבר בעדים זכה הראשון והכל לפי ראות עיני הדיין.