דברי ריבות · חלק רנ״ד סימן ב׳

ועתה שאל השואל אם יש ממש להיתר זה או אם הם נלכדים ונתפשים עדיין בחומרות ההסכמה והשבועה האמורה אשר נשבעו לדעת רבים מפורשים לאשר ולקיים עליהם את אשר החלו לעשות זה שלש שנים עד תשלום העשר שנים וכדי שלא להשיב פני השואל ריקם וגם לאפרושי מאסורא אחוה דעי אף אני וזה שזה כמה ימים ושנים באה אלינו שאלה מהם מניקופול על ענין אלו הבוליטאש הנז' והפרנסים אשר מינו הק"ק קראבאסרה אם הרשות נתונה בידם למנותם ואז נתברר ונתלבן מפי כל חכמי יועצי שאלוניקי איך היתה לאל ידם לעשות מה שעשו על הדין ועל האמת כיון דק"ק של מעלה חלפו חק ומינו שלשה פרנסים כלם מקהלם ותקנת הבוליטאש היתה שיהיו שנים מק"ק אחד ופרנס אחד מהקהל השני וכל זה נתברר בארוכה כמו שיראה המעיין מתוך הפסקים ששלחו שם החכמים השלמים נר"ו ואחרי הודיע אלקים אותנו את כל זאת מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו להורות היתר לשבועה חמורה כזאת ולדעת רבים מפורשים וקנס נח"ש וזה שהשבועה וההסכמה כבר חלה שהרי הרשות נתונה בידם לעשותה כמו שכבר פסקו החכמים וכיון שכן מה היתר יש לשבועה חמורה לדעת רבים אם לא לדבר מצוה ואפי' לדבר מצוה איכא מאן דאמר שתהא מצוה כההוא מקרי דדרדקי וכו' כמו שהאריכו הפוסקים ועוד שבנדון דידן נשבעו כל אחד לדעת חבירו לעזור איש את אחיו על הדין ועל האמת וכו' כמו שבא בשאלה באופן שכל אחד חבירו נהנה באותו נדר ושבועה ועשה טובה זה עם זה באותה השבועה כי בזה האופן אפילו שהותרה בדיעבד לא הותרה כמו שפסקו הראב"ד והרשב"א וגם מהרי"ק בשרש נ"ב הביא כמה פוסקים דסבירא להו כהראב"ד והרשב"א דבדיעבד נמי לא הותר וכתב דראוי לכל ירא שמים להחמיר בזה.