דברי ריבות · חלק כ״ה סימן ז׳

אי הכי קרום ביצה נמי וכו' פירש רש"י אי הכי דאית לר' עקיבא דלא מצטרפי לגבוה ממנו שתי מעלות רש"י נשמר ממה שפי' התוספות דקשה לפי' דמאי קאמר אי הכי קרום ביצה נמי וכו' אין הכי נמי דקשיא קרום ביצה ובשביל זה וזה גזרתי אומר מתני' דלא כר' עקיבא ועוד מאי קאמר אח"כ אלא מחוורת' מתני' דלא כר' עקיב' ומי חולק על כך שצריך לומר כן לכן פי' רש"י מה שכתב וכונתו בזה האופן אי אמר' בשלמ' דאית ליה לר' עקיב' דמצטרפי לגבוה ממנו שתי מעלות ניחא דקרום ביצה יצטרף לשאר וגם הוה מצינן למימר דמתני' ר' עקיבא דהוה אמינא דכל חד וחד לאוסופי אתא כמו שפירש ר' משה דאיוברה שהביאו התוספות אבל השתא דאמרת מתניתין דלא כר' עקיבא משום דסברת דסבר רבי עקיבא דלא מצטרף כי אם למעלה אחת אי הכי לו הונח דמתניתין דלא כרבי עקיבא מכל מקום קשה דקרום ביצה בהדיה מאן לצרפיה אי בהדי' שאת איכא סיד דעדיף מניה אי בהדיה סיד לאו בר מניה הוא כלומר על כרחיך אי אפשר שיהיו סיד וקרום ביצה כיון ששניה' תולדו' ממין אחד שלא היה מצייר שיהיו שתי תולדות לאב אחד ולבהרת שהוא אב לא יהיה לו שום תולדה ולכן מסתמא תולדה אחת לאב אחד. יהיה מי שיהיה ותולדה אחת לאב אחד יהיה מי שיהיה באופן שעל כל פנים סיד וקרום אינם ממין אחד וזהו שכיון רש"י באומרו נצרפיה בהדי סיד לאו בר מיניה הוא שאינו תולדה לאב אחד נר' שאיני יודע שאינו ממינו כי אם להיות שאי אפשר שיהיו תולדה לאב אחד לא בעבור המשנה שאמר דסיד שנייה לבהרת ומשנינן האי מאי וכו' כונת רש"י בזה הוא שאליבא דתוספות האי מאי לאו שנויא הוא כי אם פרכא לומר שאי אפשר להכריח דמתני' דלא כרבי עקיבא כי אם מן הטעם שאמרתי ולא כמו שאמרת מקרום ביצה נמי אבל לרש"י אי הכי הוא קושיא לומר דמתניתין אתי כרבי עקיבא והשתא מתרץ דלא אתי ועוד מכוין רש"י לומר שהגמרא קאמר האי מאי ולא מי שאמר לעיל מתני' דלא כרבי עקיבא דאי לא תימא הכי אמאי חזר לומר אלא סיד היכל קשיא אלא מחוורתא וכו' די בשיתרץ קושית קרום אלא שאותו המשא ומתן נפסק וחד סבר דלא אתי מתני' כר' עקיבא וחד סבר דמצי אתי כותיה והשתא מתמיה הגמרא וקאמר האי מאי דליכא קושיא מקרום אף אם נאמר דסבר רבי עקיבא דלא מצטרפי לגבוה שתי מעלות אם תסבול דמתני' דלא כר' עקיבא משום דאתרבי קרום שאת וכו'. אבל סיד היכל קשיא עכשיו נתחדש קושי' שא"א לישב מתני' כר' עקיבא כמו שהיינו מיישבים למעלה וזה שהיינו אומרים דר' עקיבא אתא לאוסופי במה שאמר זו למעלה מזו שאפי' שאין סיד תולדות לשאת מכל מקום מצטרף עמו להיותם סמוכים במעלה אחד. אבל השת' דחידש דלרבי עקיבא סיד תולדה דשאת אי אפשר לומר כן אלא ודאי שדברי ר' עקיבא מדוייקות זו למעלה מזו דאי לא תימא הכי למאי אתא ומתני' קתני שנייה לה סיד לכן מחוורתה מתני' דלא כר' עקיבא. וזהו שכיון רש"י באומרו דאם כן זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא וכו' והיכא שמעינן לר' עקיבא דקפיד אסדר מעלות לצירוף לשון רש"י כוונתו בזה שהולך לשיטתו דסבר שא"א תולדה בלא צירוף ולכך מה ששואל אינו מציאות הצרוף כי אם הקפידה על הסדר ולכן פי' רש"י לקמן לומר לך שמצטרפין זה עם זה לכך שנאום וסידרו' לומ' לך שכסדר הזה משנתן כך דרך צרופן וכו'. ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה לשון רש"י ומתשוב' זו אנו למדין סדר משנת אביו כונתו בזה להכריח פירושו דאליבא דרבי עקיבא סיד אינו תולדה לבהרת ועם זה השיב שפיר בנו של רבי עקיבא יאמרו מקרום ביצה וכו' ואז הייתי מבין הכל שאי אפשר לטעות ולומר דסיד מצטרף לבהרת לא מסדר מעלות ולא מן המקרא וכמו שהאריך רש"י לקמן אבל אליבא דתוס' דקאמרי דסיד תולדה לבהרת מאי פריך ויאמרו דהייתי טועה ואומר כיון דסיד תולדה לבהרת מצטרפין ולכן כתבו התוספות פירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכין במעלה אחת וזו היא כונת רש"י לדידי מתשוב' זו לבד אנו למדין. אבל לתוספות העיקר חסר מהספר שצריך לומר ויפרשו דמצטרפין וכו' וכתבו התוספות עוד דאם לא יפרשו הוה אמינא וכו' כלומר זה הדוחק שאני סובל באומרי ויפרשו וכו' אינו לפירושי דוקא דאפי' רש"י מוכרח לומר כן מטעם אחר דאם לא יפרשו הוה אמינא דכלהו מצטרפי וכו' ולתרץ זה כתב רש"י דהא מהיכא תיתי שיהא הקרום מצטרף לשלג לא בסדר מעלות ולא מן המקרא וכו' כלומר לפיכך אין שום דוחק ואין צריך שום פירוש.