טיהרת מראה הסיד מלהצטרף דמדתניא לסיד שניה לבהרת ולא תניא נמי שניה לשאת וכו' כונת רש"י בזה היא שמרגיש מה שהקשו תוספות ואם תאמר אמאי לא מקשה בפשיטות דמתניתין דלא כרבי עקיבא וכו' ורש"י לפי שיטתו אי אפשר לו לתרץ מה שתירצו התוספות לפי שהתוספות כתבו דמאי דקתני שני' לה כסיד ההיכל לא להצטרף עמה וכו' וכבר כתבנו שרש"י אינו מצייר תולדה כי אם לענין צירוף באופן שלשיטת רש"י הדרן קושיא לדוכתין לזה תירץ רש"י שכונת המקשה היא בזה האופן שאם היה מקשה בפשיטות התירוץ הוא ברור מה שפירש הר"ר משה מאיוברה דכל א' וא' בא לאוסופ' כמו שפירשו התוספות לכן קאמר המקשה א"כ טיהרת כונתו בזה לומר אל תחשוב לתרץ שכל אחד בא לאוסופי שהפירוש האמתי הוא שכל אחד מדבר בלשון דוקא באופן שמכח דברי רבי עקיבא והמשנה טיהרת וכיון בדבריו להכרח שכתב רש"י וזה שאם היתה כונת המשנה לאוסופי הוה ליה למתני נמי שנייה לשאת והטעם כמו שכת' רש"י לקמן דבהר' ושאת דמצטרפי והיה מלמד דמצטרפין זה עם זה הרי שאף על גב דשאת ובהרת אין ביניהם כי אם מעלה אחת מ"מ לא מצטרפי כי אם מכח והיה גם כן סיד עם שאת כיון דסיד היא תולדה דבהרת הוה ליה למיתני בפי' דמצטרף עם שאת כי היכי דלא אתינ' למטעי מדאצטריך קרא לרבות צרוף לשאת ובהרת ומדלא כתב כן ודאי שכונת המשנה לומר שניה לה סיד היכ' דוקא לבהרת ולא לשאת והכא קאמר זו למעלה מזו דוקא לשאת ולא לבהרת באופן דמתניתי' דלא כרבי עקיבא.
דברי ריבות · חלק כ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
