ומה שמוכיח הגמרא מדין כלאים הוא על דרך דון מינה ואוקי באתרא ויאמר בזה האופן אני רואה דשמואל ברכוב במקום מנהיג הטיל חולשה באחד מהם דקאמר חד קני וחד לא קני אבל הספק אינו אלא באיזה מהם הטיל החולשה. לכן הביא ענין כלאים שכיון שמצינו דאפיך שמואל סברת רבנן משום דהלכתא כותייהו וזה ודאי היה להרגישו חולשה ביושב גם בנדון דידן שהוא קנין החולשה שמצינו שהטיל שמואל ודאי שלא היה אלא ברוכב באופן דמאי דילפינן מכלאים לא ילפינן הדין שכבר אפשר דרבנן דסברי יושב פטור מצי סברי רוכב קני אבל איני למד משם כי אם מציאות אותה החולשה המצויה בדברי שמואל ואיני יודע היכן הטילה אי ברוכב אי ביושב איגלאי מילתא מתוך מה שעשה בכלאים שהטיל חולשה ביושב גם בנדון דידן שדינן החולשה הידועה ברוכב.
דברי ריבות · חלק כ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.