דברי ריבות · חלק רל״ז סימן ז׳

ואפילו אם תמצא לומר ניחוש לדברי יחיד והוא הרנ"בר ז"ל שכתב נמקי יוסף בשמו פרק חזקת הבתים שאם מסר מודעא אף על פיסול העדים אכתי לא מהני שאף פסול זה מחמת אונסו הוא שפוסל אותם וכבר קדם ומסר מודעה על זה ולפיכך נראה לי דכל היכא דידעינן באונסיה ומסר מודעא על המכר ועל כל הביטולים שיעשה ואף על פיסול עדים הרי המכר בטל ובנדון דידן נמסרה המודעא אף על פיסול עדי המודעא נמצא לפי סברתו של הרנ"בד ז"ל בנדון דידן המכר בטל אף אתה אמור לו נחוש נמי לסברת רבינו אפרים כתובה בהגהות מיימוניות הלכות מכירה פרק י' וז"ל כתב רבינו אפרי' בתשובתו אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני משום טעמא דאין אדם יכול לבטל מה שעתיד לעשות ואחרי כן נותן ואפילו הוא אנוס דכיון דעדים ראשונים ראו אונסו ועשה בפניהם מודעא ואחר כך מכר בפני אחרים בשתיקה וכתבו וחתמו הרי אלו מעידים שהיתה מכירה זו גמורה ושנים הראשוני' מעידים שהיה קודם לכן אונס הואיל ונוכל לקיים דברי כלם דאימור בסוף נתרצה הילכך לא כתבינן מודעא אזביני אלא כי ההוא מעשה דפרדסא שאותם עדים עצמם שיודעים אונסו אותם הם החתומים על המכירה הילכך נראה לומר כל אדם שעושה מודעא על מחילה או על קנין שעתיד לעשות ואחרי כן מוחל או הקנה בפני שנים אחרים אין המודעא כלום עד כאן ובנדון דידן עדי המודעא אינם עדי המכירה אלא הם שתי כתות ולכן נקיים דברי שתיהם שמתחלה היה הרופא הנזכר אנוס ואחר כך נתרצה ונתפייס ומכר מכירה גמורה ברצון נפשו.