דברי ריבות · חלק רל״ז סימן ב׳

תשובה נראה לעניות דעתי דאפילו אם נאמר ששטר מודעא זו נעשה כדין וכשורה ואין בו שום צד גמגום מכל מקום מכירת החזקה הויא מכר והדין עם רבי אברהם מוניון הנזכר ואין מוציאין החזקה הנזכ' מידו וטעמא דמילתא דגרסינן בבתרא פרק חזקת הבתים אמר רב הונא תלויה וזבין זביניה זביני מאי טעמא כל דמזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה מזבין ואפילו הכי זביניה זביני וכתוב עוד שם אמר רבא הלכתא תלויה וזבין זביניה זביני וכו' וכתבו שם התוספות ואם מסר מודעא לא הוו זביני דקיימא לן כרב הונא דכתיב מודעא אזביני והיכא דביטל מודעא אזביני מהני ביטל דאגב אונסיה גמר ומבטל כדאמרינן בפרק האומר משקלי ואפילו אמר בשעת מודעא כל מה שאבטל לא יהא ביטול אינו כלום דמכל מקום לבסוף כשמבטל כל מה שאמר קודם לכן יהא מבוטל דאגב אונסיה גמר ומבטל וכן פסק הרא"ש שם בפסקיו וגם הטור אבן העזר סימן קל"ו וחשן המשפט סימן ר"ה וגם נמקי יוסף כתב בפרק חזקת הבתים בשם רבינו יונה ז"ל וזה לשונו ואם אנסוהו עד שביטל המודעא שמסר מכרו קיים וכן הדין בגט ומתנה ואם המוכר מוסר מודעא על הנזכר ועל כל ביטול שיבטל המודעא באונס כיון שאנסוהו לבטל כל המודעות הרי נתבטלו בטוליו ואגב אנסו גמר בלבו ובטלם ואין כח מסירות המודעא על הביטול יתר מכח מסירת המודעא על המכר שאנו דנין בו ואומרים כשמבטל המודעא מתוך האונס גמר בלבו והקנה וכן דעת רבותי.