ועוד כתב שם המוציא גובה בו אע"פ שידוע שהוא לא הלוה זה הממון כי לא רצה המלוה להלוותו עד שישעבד עצמו הלוה לכל מוציא זה השטר כדי שלא יצטרך להקנותו לאחר בכתיבה ומסירה אם ירצה למכרו או אם ירצה להרשות לאחר שיגבה החוב שלא יצטרך לכתוב הרשאה וכל תנאי שבממון קיים ואפילו שהעדים שזכו בשעת הקנין בשביל מוציא שטר חוב זה לא הכירוהו ולא ידעו מי יהיה מוציא השטר אעפ"כ מועיל הקנין וכו' נמצא לפי זה בנדון דידן כיון שר' יהודה הנז' נתחייב ונשתעבד בקנין לכל מוציא שטר זה וכו' כמו שבא בשאלה חייב לפרוע לר' אברהם הנזכר מוציא השטר שבזה נתרצו ר' שבתי ור' שמואל הנזכרים בשטר בשעה שהלוו המעות לר' יהודה הנזכר כמו שהוכחתי ממה שכתבתי.
דברי ריבות · חלק רל״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.