דברי ריבות · חלק רל״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ראיתי דברי השאלה והתשובה אשר השיב החכם השלם הפוסק נר"ו והדין דין אמת ואין בו נפתל ועקש שחייב ה"ר יהודה הנזכר לפרוע השטר הנזכר לרבי אברהם הנז' וטעמא דמילתא דאע"ג דלפום ריהטא היה נראה לומר דכיון שנכתבו בשטר שלשתם יחד רבי משה ורבי שבתי וה"ר שמואל נראה שהם שותפים בחוב ההוא וכמו שכתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן קע"ז וז"ל שנים שהלוו לאחד ובא אחד מהם ותבע החוב כלו מסתברא שיכול לתבוע כל החוב דכל שהלוו בשטר אחד כשותפין נינהו וכיון שכן הרי כתב הרמב"ם הלכות שלוחין ושותפין פרק ה' א' מן השותפין שמת בטלה השותפות אף על פי שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון לרשות היורשים וכיון שבנדון דידן מת ה"ר משה די בוטון זלה"ה נמצא שכבר בטלה השותפות ואין לאברהם התובע הנזכר שותפות עם ה"ר שבתי ורבי שמואל הנזכר הכתובים בשטר וכיון שכן היה מן הראוי לומר שלא יפרע רבי יהודה הנזכר כי אם לרבי שבתי או לרבי שמואל הנזכר לא לרבי אברהם התובע דלאו בעל דברים דידיה הוא.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.