דברי ריבות · חלק רל״ג סימן ה׳

הרי דלא בעינן מצוה כההיא דמקרי דדרדקי אלא איזו מצוה שיהיה סגי להתיר שבועה שנשבעה על דעת רבים וגדולה מזאת כתוב בהגהות מתשובו' מיימוניות מספר הפלאה על בחור אחד שנדר על דעת רבים ואמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי חוץ מן החיטין אם שוחק בקובייא לא בגינו ולא בגין אחרים ויהי היום ויעבור וישחוק בגין אחרים כי הציקתהו רוחו ועתה בא לשאול אם יש תקנה והשיב באורך ובתוך דבריו כתב וזה לשונו ומזה הטעם נראה שיש למצוא תקנה להיות לו הפרה לנדרו כמלדבר מצוה כי ידוע וברור לנו שאי אפשר לו לעמוד כל ימיו ואי אפשר שלא יכשל כמה פעמים וזה הדבר מצה שאם לא יפירוהו יבא לידי מכשול עון וכו' הרי שאפילו שהשבועה היתה לדעת רבים לאפרושי מאיסורא שלא לשחוק בקוביא מ"מ חשיב דבר מצוה להתירה כדי שלא יבא לידי מכשול בנדון דידן שאין בקיום השבועה הפרשה מאיסור ובהיתר השבוע' איכא מצוה לא כ"ש דאמרינן דיש לה התרה אף על פי שנשבעו על דעת רבים וזה דדבר ברור הוא כי בהיות אנשי הקהל קדוש נפרדים איש מעל אחיו נשתלשלו כמה מיני קטטות ומריבות מענין פרעון המסים והארנוניות כמו שראינו בעינינו וגם העניים המתפרנסים מהצדקה המוטלים עליהם אינם מושגחים כמו שהדין נותן ועיניהם תלויות ואינם יודעים על איזו מהכתות יסמוכו ובהיתר השבועה בהתחברם יחד יחדיו יהיו תמים ויוסרו המכשולו' והקטטות ואין לך מצוה גדולה מזאת להתיר השבועה וכמו שכתב הרמב"ם פרק ששי הלכות הל' י' וזה לשונו אם ראו הדיינים שהתר שבועה זו גורם למצוה ולשלום בין איש לאשתו בין אדם לחבירו ושקיום שבועה זו גורם לעבירה ולקטטה פותחין לו וכו' וגם הרי"בש בתשובותיו סימן תס"א כתב על ענין התר שבועה על דעת רבים אין לך מצוה גדולה מהסיר מכשול ונזקין מדרך הרבים וגם בתשובות מיימוניות בספר הפלאה כתב מהר"ם וז"ל ואחרי שהשלום תלוי בכך דבר פשוט הוא שלדבר מצוה לעשות שלום בין איש לאשתו יש התרה בלא דעת רבים שנדר לדעתם כההוא מקרי דדרדקי וכו'.