דברי ריבות · חלק רל״ג סימן ג׳

אבל מה שצריך לדקדק בנדון דידן הוא אי חשיבא מצוה החזרה לקהל או לא משום שמצינו שכתב רבינו תם שבנשבע על דעת רבים אפילו לדבר מצוה אין לו התרה אלא כגון ההוא מקרי דדרדקי לפי שהיה כמו נדר טעות שהיו סבורים שימצאו אחר דדייק כותיה ולא מצאו אבל במצוה אחרת שאין הנדר טעות מחמתה אין לו התרה והביא ראיה מדאמר רבי יהודה בגיטין פרק הנזכר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ומוכח לה מדכתיב גבי גבעונים ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה דאלמא לא היתה הפרה לשבועתו ואע"פ שיש מצוה בהריגתם דכתיב בהו לא תחיה כל נשמה וברבים לרבי יהודה כעל דעת רבים לרבנן וכיון שכן בנדון דידן אפשר לומר דאף אם נאמר שיש מצוה בחזרת אנשי נקהל למקומם הראשון ולבית תפלתם מכל מקום לא הוי כההיא מצוה דמקרי דדרדיקי דבההיא היה בה טעות ולכך הותרה אבל בנדון דידן לית בה טעות ולכך אפילו לדבר מצוה אין לה הפרה כיון שנשבעו על דעת רבים.