דברי ריבות · חלק רל״א סימן ח׳

ואם תאמר הרי כתב הרמב"ם הלכות עדות פרק י"ג אין פסולין מדין תורה אלא קרובים ממשפחת אב בלבד וכו' אבל שאר הקרובים מן האם או מדרך האישות כלן פסולים מדבריהם ובנדון דידן הקורבה היא מצד האם וכיון שכן צריכה גט וכמו שכתב הרמב"ם פרק רביעי מהלכות אישות המקדש בפסולי עדות של דברי סופרים או בעדים שהם ספק פסולי תורה אם לא רצה לכנוס צריכה ממנו גט מספק יש לומר שהרי כל גאוני עולם חלקו עליו בזה וסברי שגם ההקורבה מצד האם פסולין מן התורה הרי"ף ז"ל כתב בתשובה שכל הקרובים השנויים במשנת זה בורר פסולין דאורייתא הם דאף על גב דיש בהם מצד האם וגם הרש"בא דחה דברי הרמב"ם וסתר דבריו וכתב עוד וכבר דחה רבינו האי גאון ז"ל דברים אלו בטענות חזקות ובריאות כראי מוצק יצוקות כו' כמו שכתב כל זה בארוכה הרי"בש בתשובותיו סימן י"ב ופסק הלכה למעשה שלא כדברי הרמ"בם וסמך על הרי"ף והרמ"בן והרש"בא ורבינו האיי ז"ל דסברי שהקורבה מצד האם הוי פסול דאורייתא ואין גם אחד מהפוסקים ראשונים גם אחרונים שיסבור כהרמב"ם בזה ולכן אף אם לא נחוש לדברי הרמב"ם בזה אין בזה בית מיחוש כיון שכל גאוני עולם חולקים עליו שהרי כתב מהרי"ק ז"ל שרש י"ט נהגו העם כרב אלפס היכא שלא נחלקו עליו התוספות וכו'.