דברי ריבות · חלק רל״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה נראה לעניות דעתי שאין בקדושין אלו שום חשש עיגון להצריכה גט וטעמא דמילתא דגרסינן במסכת מכות פ"ק אילעא וטוביה קרוביה דערבא הוו סבר רב פפא למימר גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו אמר ליה רב בונא בריה דרב יהושע לרב פפא אי לית ללוה לאו בתר ערבא אזיל מלוה ולכן פסולים אף ללוה וכן פסק רב אלפס בהלכות חו"מ סימן ל"ג כתב גם כן עדים הקרובים לעדים פסולים ללוה לא שנא אם הלוה בא לפטור בטענת כפירה והם מעידים עליו שלוה או אם טוען שפרע והם מעידים עליו שלא פרע וכן פסק הרא"ש שם בפסקיו וכיון שכן בנדון דידן הואיל והעד פסול לגבי לוי אף לגבי בתו הוי פסול.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.