הרי דכל הני אשלי רברבי הרשב"א ורבינו שמחה ואביגדור הכהן ובעל המאור ונמקי יוסף והרמב"ן כלהו סברי דבנדון כי האי אם אינן מגידים העדות בפיהם לא חשיב כלל עדות והם ראויים לסמוך עליהם אפילו להקל כגון אם לא נשאת לראשון היתה מותרת לשני בלא גט כלל משום דקדושי קמא לא הוו קדושין כלל ולא נסמוך עליהם ולא נחוש לדבריה' להחמיר ולומר שקדושי ראשון לא הוו קדושין ודאין עד שנאמר שאין לחוש כלל לקדושי שני ותהיה מותרת לראשון לגמרי ודאי לא אמר דבר זה אלא מי שלא ראה אור מימיו ואף על גב דמהרי"ק סימן ע"ד חשיב ליה עדות בשטר כמו שכתב שם בארוכה הני מילי להחמיר להצריכה גט וכן כתב שם הילכך ודאי בעי גיטא וכן כתב אין כח ביד בית דין לפוטרה בלא גט וכו' אבל להקל בנדון דידן להתיר ספק אשת איש חס ושלום לא עלה על לב אדם ובר מן דין המאור הגדול מרי ורבי זלה"ה חלק עליה דמהרי"ק בראיות גדולות אפילו להקל והסכימו עמו גדולי עולם ונעשה מעשה ומעשה רב.
דברי ריבות · חלק רכ״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.