דברי ריבות · חלק רכ״ד סימן י״ד

כל מה שכתבתי הוא לענין התר החרם אבל לענין השבועה שנשבעו כל אחד ואחד צריך לידע איך תהא התרתה שיש הבדל ביניהם וכמו שכתב הראב"ד בתשובה הביאו הריב"ש סימן קע"ח וזה לשונו כתב הרא"בד ז"ל בתשובה שהצבור שעשו תקנה וקבלו אותה בחרם ובשבועה שהחרם יכולין הקהל להתירו מאליהן בלא פתח ובלא שאלת חכם אבל השבועה צריכים הם לשאלת חכם וכו' וביאר הוא ז"ל בתשובה ההיא שאפשר להם שיתקבצו כלם ויבחרו שלשה מן המומחין שבהם ויפרטו לפניהם נדרם ושבועתם והם יתירום על פי חרטתם ואחרי כן אלו המתירים יבחרו שלשה אחרים מן הנתרים והם יתירום גם להם ואני אומר שהטעם שסמכו עליו להתיר חרמי הקהל בלא שאלה לחכם או לשלש הדיוטות והקהל מתירים לעצמם דהואיל וכך נהגו על דעת מנהגם הם מחרימין וכדעתיה דרב פנחס בהפרת הבעל דכל הנודרת וכו' אותו הטעם בעצמו מספיק לשבועות הקהל שאף אם יאמרו בגזרתם בכח האלה והשבועה או אפילו בפירוש מחרימין אנו ומשמתין ומשביעין יכולין הם עצמם להתיר הכל ומטעמיה דרב פנחס שהרי גם בשבועות אשתו יכול להפר מן הטעם ההוא. הרי שיש לפנינו שני דרכים להתיר השבועה או דרך כלל שהם עצמם יתירוה כדרך התרת החרם או שישאלו עליה ועל פי חרטתם יתירו על יד שלשה הדיוטות.