דברי ריבות · חלק רכ״ד סימן י״ב

לא זו לבד שרשאין הרוב לבטל החרם אלא שגם המיעוט חייבים להמשך אחריהם וראיה לזה כתב הרשב"א סימן תשס"ח אין רשות ביד אדם להסתלק ולפטור עצמו מתקנת הקהל ולומר לא אכנס בתקנות וכיוצא בהם לפי שהיחידים משועבדים לרוב וכו' וכתב הה"ר אליה המזרחי ז"ל שם בשאלה הנזכרת וזה לשונו על אודות חלוף הדעות שנפלו בין הקהל ונפרדו קצתם מתוך הקהל וכו' כתב חטאו חטא גדול וצריכים כפרה עליו דשלא כדין עשו מה שעשו שנפרדו מהם כי היה להם שימנו על אותו ענין שנפל החלוק ביניהם וילכו אחר רוב דעות מכוון שאותו ענין היה מהענינים השייכים להקל שכל הקהל בכללו נקראים בית דין לאותם הענינים דומיא דדיינים שנתועדו בבית דין שאינם רשאים להפרד משם מפני שום חילוק דעות שנפלו ביניהם כגון הללו מטהרין והללו מטמאין הללו פוטרין והללו מחייבין רק הם נמנין והולכין אחר הרוב לפי גזרת תורתינו הקדושה אחרי רבים להטות והחולק עם הרבים נקרא חוטא. הרי שחייבים המיעוט להמשך אחר הרוב ואינם יכולים להפרד לפי שעוברים על מצות עשה שבתורה דאחרי רבים להטות כמו שכתב שם. ועוד כתב המרדכי פרק שבועות שתים על אותו ששמע שהצבור ממשמשים לגזור גזרתם ונשבע שלא לקיים גזרתם ואחר כך גזרו אם צריך לקיים או לאו כך ראיתי שהנשבע לעבור דרך צבור נשבע לשוא הוא וצלל במים אדירי' והעלה חרס בידו ולא נפטר מתקנת הקהל וכו'.