דברי ריבות · חלק רכ״ד סימן י׳

הרי שיש כח ביד רוב הקהל להתיר החרם שקבלו כל הקהל וכתב הרמ"בן הביאו בית יוסף הלכות נדרים סימן רכ"ח אם יסכימו להתיר חרמי הצבור מותר כההיא דאמרינן כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת וכן דעת הקהל מתחלה אלא אם כן התנו שלא להתירו וכו' עוד כתוב שם שאף על פי שמשורת הדין אין חרמי הקהל ניתרין אלא על פי אחרים ובפתחים אלא שכבר נהגו בכל המקומות ששמענו שמעם וישראל אף על פי שאינם נביאים הם בני נביאים וכבר חקרו הראשונים לדעת סבה לענין זה ומצאו טענה דכיון שהורגלו בכך הרי הם כאלו התנו מתחלה שיהיה קיים עד זמן שירצו ובענין שאמרו בהפרת בעל כל הנודרת ע"ד בעל היא נודרת ואף שאין הקהל יודעים בטיבו של תנאי זה אדרבה תמהים כששומעים שיש התר לחרם מכל מקום בכל מקום ומקום נודרין ומחרימין על דעת הנהוג וכיון שנהגו הנח להם לישראל. ועוד כתב הריב"ש בתשובותיו סי' קע"ח וז"ל מאחר שמן הדין אינם נתרים אלא מחמת מנהגם שנהגו כן רואים אם מנהג הקהל להתיר חרמיהם על פי הרוב אף אם המיעוט מוחים יעשו כמנהגם אף בחרם זה אף על פי שנעשה בהסכמת כלם שהרי יש לומר שעל דעת מנהגם בהתר החרמות החרימו וכתב עוד שם וכן אפילו אם יש מוחין בדבר כל שהרוב מסכים בהתר וכו'. הרי לך ראיה ברורה שאף על פי שכל הקהל החרימו בדבר מה ואחר כך רצו רוב הקהל להתירו הרשות בידם ואין המיעוט יכולין למחות.