דברי ריבות · חלק ר״כ סימן ד׳

מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם וכן מתנה בעל הפקדון על שומר חנם או נושא שכר ושוכר להיות חייבים בכל כשואל שכל תנאי בממון או בשבועות של ממון קיים ואין צריך קנין ולא עדים. הרי לך בהדיא דמהני תנאה לפטור מהשבועה המחוייבת לו מן התורה בממון אפי' בלא קנין כל שכן בנדון דידן בשבוע' דרבנן ובקנין ושבועה שנתחייבו לקיים כל פרטי השטר וכן פסק הטור חושן המשפט סימן ש"ה וגם כתב חו"מ סי' ע"א וזה לשונו ואין פיטור מועיל אלא לענין אם שטר שותפות הוא פוטרו משבועת השותפין וכו' עד שלא האמינו שמעון אלא משבועת השותפין שהיתה מוטלת עליו לישבע וכו' הרי לך בבירור שתנאי הנאמנות מועיל לפוטרו מהשבועה המוטלת עליו מן הדין משום דכל תנאי שבממון תנאו קיים וכן הדין למלוה שהתנה על הלוה שיהיה נאמן בכל עת שיאמר שלא פרעו הרי זה נוטל בלא שבועה וכן כתב הרמב"ם פרק ט"ו הלכות מלוה ולוה וכתב עליו הרב המגיד לא מבעיא במלוה בשטר דע"כ כי הימניה בלא שבועה הימניה דאי בשבועה לא היה צריך לנאמונתו אלא אפי' במלוה על פה הדין שנוטל בלא שבועה וכן כתב הרמב"ן בתשובה וכן נראה מדברי רבינו שאפילו במלוה על פה הדין כן וכן עיקר דסתם נאמנות בלא שבועה משמע וכן כמה"ר יוסף קארו נר"ו כתב בסימן ע"א בשם בעל התרומות דאפילו במלוה על פה שהאמינו נוטל בלא שבועה וכולה שמעתין דפרק כל הנשבעין כמלוה על פה היא ולא מצריכינן ליה לאשתבועי כלל וכיון שכן בנדון דידן אפילו יהא מלוה על פה מהנייא ליה הימנותיה לה"ר אישטרוק הנזכר ונוטל בלא שבועה כלל ואפי' יביאו השותפין הנז' עדי' כנגדו לא מהניא להו שהרי האמינוהו כשני עדים כשרים וכמו שכתב הטור סימן ע"א ואם כתב תהא נאמן עלי כשני עדים אפילו הביא מאה עדים הוא נאמן מהם ונוטל בלא שבועה וכן פסק הרמב"ם הלכו' מלוה ולוה פרק ט"ו.