דברי ריבות · חלק רי״ט סימן ג׳

עוד טוענת האלמנה שהיא חייבת למזונותיה מאה פרחים ויותר שתובע אביה ממנה והרי חסר מאה פרחים מהשומא ושמעון טוען שהכל שוא ודבר כזב שאם האמת כדבריה שהיתה חייבת מזונות לאביה למה כששמו לה בית דין נדוניית' ועלה השומא ע"ה אלפים לבנים והשביעוה על ככה למה לא אמרה שחייבת לאביה מאה פרחי' למזונותיה ולזה טוענת האלמנה כי באותה שעה לא טענה דבר בחשבה כי המזונות שהוציא אביה עליה ועל יתומיה היו דרך מתנה וחן וחסד אשר הגדיל אביה חסדו עמה בהיותה יושבת עמו בבית ומעולם לא עלתה על לבה כי אביה ישאל ממנה דבר אבל עתה שראתה שאביה תובע ממנה מזונות ומיתומיה וצריכה היא לפרוע לאביה היא רוצה להתפרע מנכסי היתומי'.