ועוד במה שכתב שאיך נאמר שחילה פניו שיתנם ביד המורשה ויפסד ראובן זכותו שעד עתה היה שמעון שומר שכר והמורשה ש"ח וכו' זו אינה קושיא דאף על גב שנתמעט שמירתו סבר וקביל מפני שהרי עברו כמה ימים ושנים שהיה לו ליפרע הד' אלף אשפרוש ועכשיו המלוה היה רוצה למכרם מיד ולקבל מעותיו או לפחות להיות בטוח במעותיו ולהוליך עמו המשכונות והוא חילה פניו שלא ימכרם וגם שלא יוליכם עמו וגם שלא יפרע לו המעות אלא שמריוח שירויח המעות יפרע לו מעותיו והקרן קיי' לו ובשביל כל ההטבו' האלו סבר וקביל להפסיד ולגרע שמירתו.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.