ועתה אשיב ידי על פסקי החכמים השלמים ואצרוף כבור סיגם ואסיר' כל בדילם אם הפסק הראשון דרך כלל כלו מיוסד על טענות אשר בדה מלבו הנתבע באומרו שגם התובע היה טוען שמא באומרו שאינו יודע אם שלח המורשה אותן הד' אלף אשפרוש אם לאו וכו' כמו שנראה מתוך מה שכתב וזה לא היו דברים מעולם שהרי עמדו לפני לדין וטענו טענותיהן לפני ולעולם התובע טען טענת בריא שלא פרע לו הד' אלף אשפרוש והראיה שהיה לו לגיסו של הנתבע שהוא השומר השני ליתן הד' אלף אשפרוש לאיש נאמן אשר לי בסידרוקפסי ליתנם בריוח ומריוח המעות היה לי להתפרע מהד' אלף אשפרוש ולא נתן לו כלום וכן הודה בבית דין הנתבע שלא נתנו לו כלום אלא טען ואמר שמא גיסי שלחם אליך הד' אלף אשפרוש לצפת תוב"ב והתובע טוען לא היו דברים מעולם הרי שהתובע טוען בריא והנתבע שמא.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.