דברי ריבות · חלק רט״ו סימן א׳

שאלה לוי לקח סחורה מסוחר בויניצייא ונפקדה ביד ראובן בוילונ' וכתב לו משאלוניקי שישלח סחורתו למונישטיריו ושיקבל שותפו שכר הספן שהלוהו ראובן ויהי כי ארכו לו הימים ולא שלחם קם לוי והלך למונישטריו והמתין ב' חדשים כי ירא את נפשו ללכת לוילונה כי כבר הדבר שמה וכאשר ראה כי הבל בצפייתו שכר תוגר אחד בעשרה זהובים והלך עמו וילך נע ונד בארץ עד שמצא את ראובן וקרא עליו תגר על אשר סבב לבא בתקף הדבר וחום הרב ויהיו כמתנצל לאמר כי שלח המשאות אך שמעון לקחם מהחמרים על שבאו לו שני שטרות מב' יהודים שחייב לוי כ"ה זהובים ויען לוי וכי בשביל כ"ה זהובים החזקת כל הסחורה וגרמת לי סכנות והפסד ממון ומה שייכו' זו הסחורה עם אותם החובת של ספרים שנתנו לי להציל את נפשם אין אני חייב כעת לפרוע על רגל אחד כי תחלה אפרע למי שהלוה לי מעות בעין וכאשר לא שמעו אליו ולוי ראה את עצמו בצער ובסכנ' המגפה והתוגר לוחצו למהר הוכרח לעשות את רצונו להשאיר חלק מהסחורה בידם עד ישלח דמי השטרו' יתר על השכירות הנז' הכל יחד או יחליט הסחורה מכורה להם וכתבו בשטר שלא יועיל פסק או הוראה נגד השטר ההוא וללוי טוען שהיה אנוס כנז' ושהתפיסה היא במקום שחב לאחרים על דברת אלוקים אלים והשטר שנעשה על ידי אונס אין בו ממש ילמדנו רבינו הדין מי. ע"כ טופס השאלה.