אבל בנדון דידן מי יתן ונדע אימתי כלו ימי השכירות כדי שיתברר אם אכל שני חזקה אחר שכלו ימי השכירות והלא עוד היום נוכל לומר שעדיין לא כלו ימי השכירות כנראה מתוך דברי השאלה שכתוב בשטר השכירות שיתן ראובן לשמעון כל כך שכירות מידי חדש בחדשו וכו' נמצא שבהמשך כל איזה זמן עומד בחזקת השכירות בכל חדש וחדש וכן כתב חו"מ בשם ה"ר יונה סי' ק"נ העידו העדי' ששדה זו משכונא אצלו ואין אנו יודעים לכמה שנים אפילו החזיק בו כמה שנים אין לו חזקה וודאי שה"ר יונה ז"ל סבר כמאן דאמר שמועיל החזקה אחר שכלו ימי המשכנתא אפילו ירד בתורת משכנתא דאי לא תימא הכי מאי איריא דנקט ואין אנו יודעים לכמה שנים אפילו ידעו לכמה שני' ואכלו אחר כך ג' שנים לא מהני ליה חזקתיה כיון שירד בתורת משכנתא אלא ודאי אתא לאשמועינן דאף על גב דמהני ליה אכילת שני חזקה אחר שכלו ודאי ימי המשכנתא מכל מקום אם אמרו אין אנו יודעים לכמה שנים לא מהני ליה אכילתו אף בנדון דידן אין אנו יודעים אימתי כלו ימי השכירות ואין לראובן חזקה כלל.
דברי ריבות · חלק רי״א סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.