ואם באנו להתירה בלא גט משום שאמר ר' שמואל הנזכר המקדש שאותו המידייו חצי גרוש שקידשה בו היה של אחיו רבי יהודה ונמצא שקידש' בדבר שאינו שלו שלא מדעת הבעלים והסכימו כל הפוסקים דלא הוו קידושין גם בזה אין לחוש וזה שהרי ליכא עדים שיעידן שהחצי גרוש היה של אחיו רבי יהודה הנזכר אלא ר' שמואל המקד' בעצמו אמר כן והוא ג"כ בעצמו אמר שהאמת הוא שנתנו לו אחיו לחלק לעניים הבאים למצות המילה ואמר שכן עשה שנתן מהלבנים שלו לעניים יותר משוי החצי גרוש ולקח החצי גרוש לעצמו תמורת הלבנים שנתן לעניים וכל זה עשה קודם שקידשה נמצא שבשעה שקידשה כבר היה הגרוש שלו דלא הוה צריך שומא ויהיה נאמן ה"ר שמואל המקדש הנז' בכל מה שאומר במיגו דאי בעי אמ' שלי היה הגרו' דהא אין כאן עדים שיכחישהו כמו שכתבתי וחזקה כל מה שעומד בתוך כליו של אדם עומד בחזקתו שהוא שלו גם עתה שאמר של אחיו מעיקרא והוא החליפו בלבנים שלו וחילקו לעניים כמו שצוה אחיו מהימנינן ליה ונמצא שקידשה במעות שלו.
דברי ריבות · חלק ר״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.