דברי ריבות · חלק ר״ט סימן ד׳

ואם באנו לחוש להתירה משום שנמצא שם בשעת הקידושין איש אחד קרוב מר' שמואל וידו קארו המקדש באופן דאע"ג דאיכ' שלשה עדים כשרים להעיד כיון שנמצא עמהם קרוב או פסול להעיד בטל העדות כלה דכתיב על פי שנים עדים או שלשה עדים וכו' לעשות שלשה כשנים מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטל העדות אף שלשה וכתב הרמב"ם הלכות עדות והוא הדין למאה אם נמצא א' מהם קרוב או פסול בטלה העדות בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות ומשום האי נרצה להתירה בלא גט ליתא שהרי אמרו ז"ל דהני מילי כשכיוונו כלם להעיד וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם בד"א בזמן שנתכוונו כלם להעיד אבל אם לא נתכונו כולם להעיד מה יעשו האחים בכלל העם וראו שהרג זה את זה וכו' וכתוב שם בהגהות וגם צריך שיבא אחרי כן ויעידו כלם בב"ד וגם הרשב"א בתשובותיו סימן אלף קפ"ט האריך בזה בנדון כי האי וכתב יש אומרים דאפילו הזמינום לעדות וכל שכן כשלא הזמינום אלא כשנתכוונו הם להעיד אינן פסולין אלא אם כן נצטרפו עם הכשרים והעידו בב"ד והיינו דאמרי' במכות דאמרינן להו למיחזי אתיתון או לאסהודי אתיתון כלומר אתיתון עכשיו שאין פסולין אלא כשנצטרפו בקיום דבר דכתיב על פי שנים או שלשה עדים יקום דבר שאינו עד עד שיעיד בב"ד וכו' וכתב עוד שם דמעשים בכל יום בקידושין וכתובות שיש קרובים ורחוקים ואין חוששין והלכך אשה זו שנתקדשה בפני קרובים ורחוקים מקודשת גמורה היא לראשון ואם נשאת לאחר תצא מזה ומזה וכו' עכ"ל.