דברי ריבות · חלק ר״ד סימן א׳

ראיתי דברי פסקי החכמים שלמי' הם אתנו ארבעה הם מגדולי הארץ והמה חכמים מחוכמים על דברת מעשה שאירע שלוי טען שקידש לנערה אחת והביא עדים בפני ב"ד שקידשה ובתוך האנשים שנתועדו לקבל העדות היו שם שני אנשים ראובן ושמעון אשר ראובן הנזכר היה שני לאשת שמעון להיות שהיא בת אחות אמו של ראובן וכיון שכן נמצא שראובן ושמעון הם קרובים משום דאמרינן חד בעל כאשתו בשניים ופסולין לדון וכתבו שאפילו היו שם ארבעה מקבלי העדות אין לומר שיצטרף אחד מהם עם הב' והרי כאן ב"ד כשר משום דכי היכי דבעדי' אפי' הן מאה שכיוונו בראייתם להעי' והיה אחד מהן פסול כל העדות בטלה הכא נמי גבי דיינים והביאו ראייה על זה ממשנת כל הכשר לדון כשר להעיד וכו' בנידה פרק בא סי' ובמעשה הזה לא חתם שמעון בשטר מעשה ב"ד מקבלת העדות כי אם ראובן הנז' לבד עם שני אנשים דיינים אחרים זרים לא קרובים.