הרי לך שאפילו במקום שלא מנעו הדרך לגמרי אלא היותו צר קצת יכול לעכב כל שכן בנדון דידן שסתם רבי יום טוב הנז' לגמרי הדרך אשר החזיק כבר רבי שלמה בו דפשיטא ופשיטא שאין יכול לעשותו לכולי עלמא בין לרבי בין לר"ש בן אלעזר דעד כאן לא קמיפלגי רבי ורבי שמעון בן אלעזר אלא דרבי סבר דהפנימי יכול לעכב על החיצון אבל החיצון אינו יכול לעכב על הפנימי ואלו רבי שמעון בן אלעזר סבר דאפילו החיצון יכול לעכב על הפנימי ובהא לבד היא דלא קיימא לן כוותיה אבל כולי עלמא מודו דבני מבוי הפנימיים יכולין לעכב לחיצון שלא יסתום וכמו שכתב הריב"ש ז"ל ולכן בהא סלקינן ונחתינן שחייב ה"ר יום טוב הנזכר לסתור הכותל ולהסיר המכשולות מהדרך אשר תחת האכסדרה אשר כבר החזיק בו רבי שלמה הנזכר ולהיות האמת כן לע"ד ומה שאמר לי לבי חתמתי. אני הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קצ״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.