הרי לך שפסקו שהפנימי משתמש עם החיצון ויש לו דרך עליו אבל החיצון אין לו דרך כלל על הפנימי ואינה משתמשת עם שום א' מהפנימיי' ולכן הפנימי יכול לבנות אצטבה ולסתום נגד פתחו אבל החיצוני אינו יכול לסתום לפי שמטריח את הפנימיי' ומרבה להם הדרך. וכיון שכן בנדון דידן הואיל וה"ר יום טוב הנז' הוא חיצון וה"ר שלמה הנז' הוא פנימי יש לו לרבי שלמה הנז' דרך על רבי יום טוב הנז' ואינו רשאי ר' יום טוב לסתום לו דרכו לפי שמטריחו ומרבה לו את הדרך בסתימתו וזה דאף על גב דיש לו לה"ר שלמה הנז' דרך ישרה להלוך לביתו נכח פתח החצר מכל מקום רוצה להשתמ' ולילך תחת האכסדרה כמו שנשתמש עד עכשיו לפי שבחורף ובזמן הגשמים אינו רוצה להלך ברוחב החצר אם מפני שהדלף טורד אם מפני הטיט שברוחב החצר אלא רוצה לצאת ולבוא תחת האכסדרה באופן שבסתימת רבי יום טוב הנזכר מרבה הדרך לה"ר שלמה הנז' ולכן חייב לסתור הכותל שעשה.
דברי ריבות · חלק קצ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.