הרי דדוקא במתנ' חילק בין ידעי באונסי' ללא ידעי אבל בגט לא חילק בין ידעי ללא ידעי אלא דבין הכי ובין הכי אם כפו אותו לבטל אמרינן אגב אונסיה גמר ומבטל ועם כל זה איני יכול להביא ראיה מזה לנדון דידן ולומר דאפילו יש כאן אונס ממון ואונס הגוף כיון שלבסוף ביטל כל המודעו' נימא נמי אגב אונסיה גמר וביטל משום דאיכא למימר דעד כאן לא קאמר הרא"ש כן אלא כשכפוהו כדין אבל כשכפוהו שלא כדין אין כאן גט כלל וכמו שכתב הרמב"ם הלכו' גרושין פ' שני לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרשו וטעו בית דין של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול וכו' ובנדון דידן כיון שבא לויניצייא אם היה רוצה לכנוס לא היה הדין מחייבו לגרש ואין ראוי לאנוס אותו ולכופו כלל בשו' ענין וכיון שכן איך אמרינן אגב אונסי' גמר ומבטל ליה למודעיה.
דברי ריבות · חלק קצ״א סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.