דברי ריבות · חלק ק״צ סימן י״ז

ועוד יש להביא ראי' לזה מהא דאמרינן פרק חזקת הבתים ההוא דאמר ליה לחברי' מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלניא זבננא ואכלת' שני חזקי' אמר ליה והא נקיטנ' שטרא דזבני לי' מיני' הא ארבעי שני א"ל מי סברת שני חזק' תלת שני קא אמינ' שני חזק' טובא קא אמינא אמר רבא עבידי אינשי דקרו לשני טובא שני חזק' והני מילי דאכלא שבע דקדים חזק' דהאי לשטרא דהך אבל שית אין לך מחאה גדול' מזו וכן פסק הרמב"ם פרק ט"ו הלכות טוען ונטען שכתב לפיכך אם הביא ראובן עדים שאכל השבע שנים שנמצא שאכל שני חזק' קודם שלקח' שמעון מעמידין אות' בידו אבל אם אכלה פחות משבע שנים תחזור לשמעון הרי לך ראי' דאף על גב דראובן מוחזק בקרקע שהי' בתוכו וכמו שכתב הרמב"ם שם ראובן שהי' בתוך שדה וכו' וגם שהחזיק בו ואכלו שני חזק' מכל מקום אמרינן כיון ששמעון מוציא שטר שלקחו מלוי קודם שהחזיק ראובן בו שני חזק' מוציאין לראובן מחזקתו ולא יועיל לו אכילת שני חזק' שאכל אחר כן ומחזירין הקרקע לשמעון בנדון דידן שה"ר יוסף הנז' עומד בתוך הקרקע וגם מוציא שטר שלקחו מהתוגר משע' ראשונ' ושמעולם לא החזיק אחיו נ"ע בקרקע קודם לקיחתו לא כל שכן דאמרינן דמעמידין הקרקע בידו של ה"ר יוסף ולא יועיל אכילת אחיו אפי' יעידו עדי' שאכלו שני חזק' כמו הכא דאע"ג דראובן אכלו שני חזק' אחר זמנו של שטר מוציאין הקרקע מידו אף על גב דלא מיחה בו שמעון וכמו שפירש הטעם הרב המגיד שם בפרק הנז' וז"ל והלוק' גם כן אף על פי שלא מחה אין לו היז' בכך כיון שאין זה בא מחמתו אף בנדון דידן אף אם יביא עדים שאכלו ר' שמואל נ"ע שני חזק' אחר זמנו של שטר של ר' יוסף ולא מיח' רבי יוסף אין לו היזק בכך שלא בא מחמת אחיו שלקחו ממנו אלא שלקחו מהתוגר המוכר הראשון וחיזוקו עמו ואין לו צורך למחות בידו כל שכן שכבר טען בב"ד שלהיות אחיו לא היה מהרהר אחר מעשיו והיה מוותר עמו וכל שכן שעדיין איני יודע כעת אם יתברר בעדים שאכל רבי שמואל נ"ע שני חזקה.