ועוד נראה להביא ראיה מההיא דגרסינן פרק חזקת ב"ב דף ל"ב רבא בר שרשום נפיק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי וכו' ואמר ליה אביי לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דהא איכא עלה קלא דארעא דיתמי וכו' וכתב הרמב"ם פרק י"ד הלכות טוען ונטען מי שהחזיק בנכסי קטן שנים רבות וטען ואמר משכונא הם בידי ויש לי חוב עליהם כך וכך הואיל ואלו רצה אמר לקוחים הם בידי נאמן שהרי אינה מוחזק' שהיה לאביו של זה והרי זה גובה בשבועה מה שטען ותחזור ליתומים אבל אם יצא עליה קול שהיא של יתומים אינו נאמן שהרי אין מחזיקין בנכסי קטן וכתב הרב המגיד וכי משום קלא מבטלין מיגו וחזק' דממונא דאיהו הוה מוחזק ואבוהון דיתמי לא הוה ליה חזקה ותירץ דכיון דהאי לא אחזיק בחיי אבוהון שלש שנים ונפק קלא דאיתחזק בבי דינא דהוא דיתמי משום קלא כי האי מבטלים חזקה דאחזיק בפני קטן דהא לאו חזקה היא ואין נאמן מדין מגו דאי בעי אמר לא היתה מעולם של אביהם דודאי אם יחקר העניין ימצא בבירור שהיתה של אביהם כיון דנפיק קלא הרי לך דמוקי הרמב"ם ההוא דבר שרשום בשאינה ידועה שהיתה של אביה' של יתומי' ואף על גב שזה החזיק בפני היתומי' ואית ליה מיגו דאי בעי אמר לקוח' היא בידי מכל מקום הקול לבד מבטל החזק' והמיגו.
דברי ריבות · חלק ק״צ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
