דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן א׳

הן אמת ואמונה קנא קנאתי לה' אלדי ישראל ולתורתו בנות ישראל הכשרות וגדר אבני נזר מתנוססות על אדמת חומת טהרת משפחות המיוחסות בישראל נהרסה ובאו בה פריצים ובקשת רמיה הומיה היא וסוררת וחץ שחוט לשונם מרמה דבר וחללוה החוקקים חקקי און ומכתבי עמל ממעל ימל קצירם ומתחת שרשיהם ישורשו מן גו יגורשו הלא מהם ומהמהם ולא כח בהם האחים בני ארואישטו אשר הגדול מהם המפורסם בעבירות שדך אשה בת טובים שמה גאמילה בת הנבון ומעולה ה"ר שם טוב בן אלגי"ג יצ"ו ובהמשך הזמן נתגלה שהמשודך הנזכר היה רשע ובעל עבירו' עד שלסבה זו דחפו חמיו בשתי ידיו וכשראה המשודך הנזכר כן פתה ג' אנשים שיאמרו בפני קצת יהודים איך קידש את משודכתו הנזכרת בפניהם עד שהביא את אבי הנער' עם היותה בוגרת בפני בית דין כדי שיבאו העדי' ויעידו בפני בית דין איך משודכתו הנזכרת היתה מקודשת אליו שני פעמים אחד על ידי אחיו בשליחותו ואחת ע"י עצמו והביא את ראובן ושמעון לפני בית דין ושאלו המלה מיותרת הבית דין להם ואמרו שאמת הוא שפעם אחת הלך אחיו של המשודך הנזכר ונתן נראנגה אחת למשודכת הנזכר' אבל האחד מהם אמר שאמר לה השליח הנזכר לשון קדושין והאחד אמר שלא אמר לה לשון קדושין כלל ועקר רק נתן לה הנראנגה לבד' עוד הביא את שמעון ואת לוי לפני בית דין והעיד שמעון שהמשודך נתן רמון מידו ליד משודכתו ואמר לה תהא מקודשת לי ברמון זה ושהיא לקחה הרמון ושתקה ולוי אמר שלא ראה ולא שמע מעולם לא קדושין אלו ולא אחרים באופן שבפעם הראשונה והשנית אין מי שיעיד על קדושין רק שמעון לבד והשנים האחרים נשבעו שבועות חמורות שלא ראו קדושין כלל ועיקר לבחורה הנזכרת לא מהמשודך ולא מאחר אז אמר המשודך בפני בית דין שיש לו ב' שטרות חתומים אחד מראובן ושמעון שקדשה אחיו בשליחותו ושטר אחר ששמעון ולוי חתומים ומעידים איך הוא בעצמו קדשה וקודם שיביאו השטרות שאלו הבית דין לעדים מה הוא זה שאתם אומרים שלא ראיתם קדושין ואומר שיש שטרות חתומים מידכם ענו אז ראובן ולוי שבכח האלות והשבועות הנז' שלא ראו דבר בזה רק פיתם והסיתם הנחש הנז' באו' שמשודכתי היא ולא היה בזה שום דבר ונתפתו וחתמו שקר ואחר כך הובאו השטרות לפני בית דין וראו שהיו ראובן ושמעון כותבים שטר אחד בזה הלשון.