וכיון שכן הוי דינא כי הא דתניא בכתובות פרק האשה תנו רבנן שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא לפי מאי דאוקי רב אשי בגמרא דקאמר שנים אומרים לא נתקדשה ר"ל לא ראינוה שנתקדשה וק"מלן דלא ראינוה אינה ראיה ואף על גב דדיירי כלהון בחצר אחד לא אמרינן אם איתא דקדיש קלא אית לה למילתא משום דעבידי אינשי דמקדשי בצינעא אף בנדון דידן אף על גב שהכת הראשונה מעידי' באופן שאינה מקודשת ושהיה הענין בסעודה ההיא מכל מקום אינם מכחישים דברי הכת השניה וכל מאי דאפשר לקיים דברי השתי כתות מקיימינן וכיון שכן אפשר לומ' שכיון שהמשך הסעודה היה זמן מה אפשר שפעם אחת רצה לקדשה יצחק אב המקדש ואז לא קבל אהרן הקדושין כמו שהעידו הכת הראשונה ואחר שע' קדש' יהוש' בנו ואז קיבל אהרן הקדושין כמו שהעיד' הכת השניי'.
דברי ריבות · חלק קפ״ה סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
